חברה מעורבת/נפרדת

שאלה

שלום הרב!

אמרו לי שדעתך היא שכאשר שומרים על כל הסייגים ההלכתיים כמו שצריך, אין שום בעיה ויש אפילו טוב בחברה מעורבת. בין אם זו אכן דעתך ובין אם לא - זאת גם דעתי. הבעיה היא שהיא לא ממש מבוססת על מקורות הלכתיים, ולכן בנקודה שזה מגיעה לפסיקה הלכתית במסגרת דיונים על חברה מעורבת או נפרדת אין לי מה לענות כל כך.

קראתי חיבור קטן שבחור ישיבת הסדר כתב עם מקורות והכל, והמסקנה שלו הייתה כדעתי. מה שכן, הוזכר שם העניין של הסתכלות על אישה ושמיעת קול אישה, ועל הדברים הספציפיים הללו הוא לא הביא תשובה סופית, חוץ ממקורות בגמרא ובראשונים שאוסרים את שניהם.

אז מילא קול אישה, אבל איך אדם אמור במשך כל חייו לא לראות נשים? ולמה שזה יהיה המצב? אין מוכרת בחנות? אין מורות? אין מצבים שאתה צריך לדעת מה השעה? אז צריך להסתכל על הרצפה כשמדברים עם אישה? או שבכלל אסור לדבר עם אישה מטוב ועד רע? ובאילו דיבורים מותר ועד כמה?

וגם לגבי קול אישה - אני שומע קול אישה, ואני באמת לא מבין את הבעיה בדבר - אני לא שומע נשים ששרות על נושאים לא ראויים או שהדרך שבה הן שרות או מופיעות אינה צנועה, לזה אני מתנגד. אבל אישה ששרה, גם אם היא "פותחת את הקול" ושרה חזק, שרה על נושאים לעניין, כאלה שגם אני יכול לדבר עליהם בשיחת חולין רגילה, והיא גם שרה יפה וללא פריצות (הרף שלי הוא לא חצאית ושרוול עד המרפק. גם אם היא עם מכנסיים וחולצה קצרה, כל עוד היא לא זזה או שרה בצורה לא צנועה) - מה באמת הבעיה בזה? אני מנסה להיות הכי כנה עם עצמי - האם אני מרגיש ששמיעת השירים האלה מורידה אותי רוחנית? והתשובה שלי היא לא. ואני לא רואה סיבה שלכל אדם בריא בנפשו יהיו הרהורים אסורים משמיעת שיר פשוט ויפה.

מעבר לכך, אני חי בחברה מעורבת חלקית, פחות או יותר מתוך אידיאל, אך כמובן עם שמירה על צניעות מוחלטת. חבר שלי אמר לי שעד כיתה ח' הוא כמעט לא ראה-דיבר עם בנות. כשהתחלנו לדבר עם הבנות בסניף, גם בגלל פרוייקטים התנדבותיים משותפים, וגם כי התבגרנו, הוא אמר לי שהוא הגיע למסקנה שהמעבר הקיצוני הזה בעייתי, והוא רואה את הנזק בזה שהוא לא דיבר עם בנות. גם לי השינוי היה קצת מוזר ובעייתי, אבל יחסית זה עבר לי בסדר. מכל הסיפור הזה - לא עדיף חברה מעורבת עם צניעות מוחלטת? מתוך אידיאל! כיום רואים כבר את זה שאנשים שלא דיברו כל החיים שלהם עם בנות, ברובם מתקשים הרבה יותר ב

תשובה