חברה דתית ושמירת נגיעה

בס"ד

בס"ד

שלום לשואל/ת החשובה.
1.א. שאלתך היא כל כך במקום ואפילו גדולי החכמים דיברו על כך, ולשון מסילת ישרים: "יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא - שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה, מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה´ ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמתי והעדון הגדול בכל העדונים שיכולים להמצא. ומקום העדון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה, אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה הוא זה העולם. ",
כלומר, על פי מסילת הישרים, מטרת האדם היא להתענג על ה´, וההתענגות האמיתית היא בעולם הבא ולכך בא האדם לעולם הזה, כי רק דרך קיום המצוות וקידוש שם שמים בעולם הזה יוכל האדם להגיע לעולם הבא.
ב. מכאן ניתן ללמוד שמטרת המצוות היא להביא את האדם לידי מצב שיוכל להגיע לעולם הבא במעלה הגדולה וראויה ביותר.
ובכל זאת, ניתן להביט במבט עמוק יותר.
רגילים היום לשמוע את הרצון לחופש – חופש הציבור לדעת, חופש הביטוי, אך מצד האמת, המושג "חופש" אינו מושג כמו שמפורש היום בעולם המודרני. אנו רואים בעולם המודרני שהם כביכול חופשיים ומותר להם הכל והכל בהנפת דגל של "חופש הביטוי".
אלא שלא בדיוק כך היא המציאות, כי העולם שלנו הוא עולם של תאוות, ישנם הרבה תאוות ולא כולם טובות, ואדם עלול להמשך אחריהם ולהדרדר מטה מטה. ולכן שקר להגיד שמי שלא מקיים מצוות הוא החפשי, מי שנותן לעצמו "חופש" בכל מה שירצה הוא בעצם משעבד את עצמו לתאוות שיש בעולם, כי התאוות כל כך חזקות שכשאדם נכנס לזה קשה לו מאוד לצאת מבור תחתיות שנכנס אליו.
ומה הפתרון לתאוות אלו? ה´ שברא את עולמנו ידע בדיוק איך העולם בנוי ואיך האדם צריך להתנהג בעולם, וכל מצוה ומידה שאדם שומר הוא מזכך את נפשו וכך נמנע מליפול לפחת של העבירות.
לכן חכמים אמרו ש"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", כי מי שמתנהג כמו שה´ ציווה, מי שמקיים את המצוות הוא לכאורה משועבד ומוגבל, אך בפועל הוא שולט על יצריו ותאוותיו והוא האדם החופשי שהולך שמח וטוב לב. זו היא החופשה האמיתית.


2. אנסה להסביר מה הם הסיבות לשמירת נגיעה שהם הסיבות בכלל לצניעות ושמירת מרחק בין המינים.

חכמים כבר אמרו שאין אפוטרופוס לעריות, אדם לא יכול להגיד אני אעשה משהו מסויים ואצליח לשמור על עצמי כדי שלא אפול. כך הוא הטבע של האדם, כך נבראנו ויש לבריאה זו מטרה אך צריך להשתמש בה בזמן ובמקום הנכון.
לכן באה התורה ואמרה שאסור לנו להתקרב לכל נושא העריות ואפילו כהוא זה, כי ה´ מכיר את הטבע של האדם והוא יודע שבנושא זה כאשר יתנו לאדם את קצה הציפורן הוא ישר יחטוף את כל היד.
ובמה אדם יפול?
תוכל/י להסתכל על העולם שאינו שומר תורה ומצוות ולראות מה המצאיות שם, כמה אונסים יש, מדוע? כמה רציחות יש של חבר את חברתו ובעל את אשתו, מדוע?
כל זאת מפני שאם אדם לוקח את תאוותיו ומספק את יצרו ורואה בתאוותיו את המטרה ואת העיקר אז הוא משעבד את נפשו לכך וכבר לא שם לב ולא מבחין בשכלו בין טוב לרע ובין רע לטוב, וכבר לא מתחשב ברצון הזולת ולא אכפת לו מה יקרה לזולת ולכן עושה כל אשר ברצונו ובלבד שהוא יהנה מדברים אלו.
כאשר אדם צעיר ומתחיל בסיפוק יצריו הוא עושה זאת בצורה יפה אך ככל שעובר הזמן, אם לא ישים לעצמו גבולות יגיע למעשים איומים. והרי באיזשהו שלב היצר מספק את רצונותיו, בדיוק כמו שכשאדם אוכל הוא נהיה שבע מתישהו, כך בעריות. ואם יצרו שבע, מה יעשה האדם? יזרוק את הדבר שסיפק לו תאוות, לפח. כשמסיים לאכול הוא זורק את השאריות, כך אדם שלא שומר על עצמו, לאחר שיספק את תאוותיו יזרוק את אותה בחורה לפח, אם זה בכך שיזניח אותה ואם בכך שיעשה מעשים גרועים מכך.

אדם לא רוצה להתחתן עם בן זוג "משומש", אדם רוצה להתחתן עם הבן זוג שהוא רק שלו ואוהב רק אותו, ולא הפקיר את אהבתו וגופו לזר.
לכן אסרה התורה על עירוב בין המינים. כדי שאדם לא יגיע למצבים אסורים ורעים.
בין הדברים הלא טובים זה גם הסתובבות בקניון וכד´ ששם מגיעים לקלות ראש בין המינים, ומכך הדרך קרובה לקירוב לבבות ולכל הנ"ל.

מקוה שעניתי לך על שאלתך.
אשמח לענות על כל שאלה נוספת ועל בירור נוסף בעניין הנ"ל

בברכה
ישי קרוב
Karov4@gmail.com