שאלה
היי! דבר ראשון מזה כל הכבוד על כל מה שאתם עושים! זה מזה חשוב! ואני מבטיחה לכם שאתם עוזרים למלא אנשים:) הלוואי וירבו כמותכם:)
אאאאם... יש לי חברה מהאולפנה שלפני כמה שבועות, בערך חודש היא אמרה לי שיש לה כל מיני שאלות וכ' וכו'... קיצר היא התחילה לשאול אותי כל מיני שאלות על החיים, ולמה נולדנו ומה אנחנו עושים בעולם וכל מיני תהיות על החיים.
והיא הולכת לישון בערך ב2 3 בלילה והיא לא קמה בבוקר, לא כי היא עיפה אלא כי היא לא מוצאת סיבה לקום, והיא מאבדת ענין בכל מיני תחביבים ואין לה חשק לעשות כלום והיא בקושי אוכלת וכבר כמעט אנורקסית... ח"ו... והיא מבריזה ממלא שיעורים חוצמזה שהיא לא קמה בבוקר, והיא אף פעם לא נמצאת בכיבוי אורות. זה ממש מכניס אותה לדיכאון, אבל מה העניין, שמבחוץ הכל נראה בסדר, ופחד לא מנחש שקרה לה משו..... ואז גם לא מטפלים בזה כי אפחד לא יודע. רק לי היא אמרה אתזה לפני חודש בערך.
עכשיו, אני לא יודעת מה לעשות? למי לספר? המורה שלי עוד יומים יוצאת לחופשת לידה, והיא לא רוצה שההורים שלה ידעו מזה כי הם לא יבינו אותה, כי הם לא כאלה ששואלים על כל מיני דברים כאלה, והיא לא רוצה שהראש אולפנה ידע מזה...
ואין ןלי למי להגיד שיטפל בזה,
הענין שזה פוגע בה בכל צמיני דברים, כמו נגיד שהיא מבריזה משיעורים ואני לא מצליחה לשכנע אותה להיכנס.... וכבר כל האול' מתעצבנת עליה, ויענישו אותה והיא שיא המסתבכת! מה לעשות? לגלות למישו? מה לענות לה? היא לא עושה כלום כל היום מכל מיני תהיות שא"א להגדיר אותם, והיא לא מצליחה להסביר לי, אבל אני מבינה אותה כי גם לי זה קרה לפני שנה, וחצי שנה נהרסו לי החיים אבל אח"כ יצאתי מזה... וכואב לי לראות אותה גם בדיכאון וגם מדרדרת בכל מיני תחומים (לא רוחני...)אלא בלימודים וחברות וכו'....
מה לעשות איתה? אני ממש מתוסכלת!
תשובה
בעז"ה.
שלום לחברה המסורה!
כיף לענות לשאלה, כשיש פתיחה כל כך מפרגנת:)
ועוד יותר כיף לראות את הדאגה הכנה שלך כלפי חברתך, טוב שיש חברים כמוך!
איני יודעת בת כמה את (אגב- כדאי לציין), אבל מדברייך אני מבינה שאת אי שם בין גיל 14-18,באולפנה.
בגילאים הללו, שאני אקרא להם לצורך העניין בכינוי הפחות אהוב עלי, גיל ההתבגרות, יש מגוון של שינויים המתחוללים הנפש.
שאלות רבות מתעוררות ועולות, בעיקר על משמעות החיים, דרכי, מקומי בעולם ועוד.. כמובן שאצל כל אחד במידה ואופן שונה.
כמו כן, החברה הופכת למשמעותית עבור הנער/ה- ולכן שינויים המתרחשים בסביבה משפיעים בצורה חזקה.
כל אלו תופעות נפוצות ונורמליות.
עם זאת חשוב לשים לב מתי הנורמלי הזה דורש עזרה חיצונית.
מדברייך נראה שחברתך בהחלט זקוקה לעזרה.
ראשית אני רוצה לומר לך שזה חשוב מאד שאת נמצאת שם עבור החברה, ועל כך מגיע לך כל הכבוד! זה בטח משמעותי מאד עבורה.
חשוב שאת תשארי לה לחברה ולא תהפכי - אפילו רק בהרגשה שלך, לאחראית עליה.
חברה זה אומר מישהי שמקבלת אותך בלי שיפוטיות, בלי לחנך. ייתכן מאד שבזכות שאת חברה ולא דמות מחנכת, היא בחרה לשתף דוקא אותך, כמובן שאת יכולה לייעץ ולהביע את דעתך אבל עיקר תפקידך אני חושבת זה העובדה שמישהו פשוט מקבל אותה כמו שהיא.
וזו התשובה לתסכול שאת מתארת... זה באמת מתסכל להרגיש חסר אונים מול קושי של חבר, אבל ברגע שתביני שאת כבר עושה המון בעצם זה שהיא יכולה לשתף אותך, וברגע שתצליח להאמין בה- שממש כמו שהיא מדרדרת כרגע, היא יכולה להתגבר ולצאת מזה (את בעצמך אומרת שהצלחת לצאת מתקופה קשה שהיתה לך, גם היא מסוגלת!) ותשדרי לה שאת מאמינה בה, זה יעזור להרגשה שלך (שהיא לא כזו חסרת אונים) ולהרגשה שלה.
בנוסף אני בהחלט בעד לשתף מישהו גדול בתמונה הזו.
כל זה יעזור לך להרגיש פחות מתוסכלת מולה.
כמו שהצעת, באמת כדאי למצוא דמות גדולה יותר שתוכל לעזור, גם אם היא לא רוצה, זה רק לטובתה (גם אם היא אומרת לך אחרת).
אני לא מכירה את בית הספר שלך.. אולי יש יועצת שיכולה לעזור? אולי מורה מקצועית שנראית לך מתאימה לשיתוף כזה. אולי למחנכת שלך- שבטח כבר ילדה, יש רעיון למי אפשר להפנות אותה(כן, מותר להתקשר אליה) ואולי המורה מחליפה? אתן כרגע באולפנה והם הגורם הכי קרוב ויעיל לדעתי ולכן זו המלצתי- לחשוב על דמות מתוך בית הספר. לא הבאתי לך ממש פתרונות כי באמת תנסי קודם כל בסביבה שלכן, לא כדאי להפנות את אותה הילדה ישר לגורמים רחוקים, כשייתכן מאד שבאולפנה אפשר למצוא לה פתרון.
אם לא עולה בראשך שום רעיון וכל מה שהצעתי לא מתאים, תחזרי אלי במייל וננסה לחשוב על משהו, אבל אני שוב מדגישה, האולפנה זה האופציה הכי טובה שכדאי לבדוק.
כמובן שאת יכולה להפנות את חברה שלת אלינו- ל"חברים מקשיבים". הן לאתר והן לטלפון שלנו: 1599-5000-54 , א-ה , 21:00-1:00 בלילה דוא"ל: makshivim@kipa.co.il אתר: www.makishivim.org.il
ומשהו קטן,לך באופן אישי יותר. אולי זה ברור לך מאליו אבל חשוב לי לציין זאת: תזכרי שזו חברה אחת שקצת קשה לה כרגע, חשוב שתהיי עם עוד בנות. שתזכרי שיש עוד הרבה בריאות ושמחה ולא הכל מסובך כ"כ כמו אצלה,ושוב, לא הכל על הכתפיים שלך.
אני אשמח מאד לשמוע מה קורה,
מחכה במייל
צופיה.
tsofia641@gmail.com