שאלה
שלום!
תמיד ידעתי שיש איסור חמור להוצאת זרע לבטלה אך כשחשבתי על זה לעומק צצו לי שאלות שלא ידעתי לענות לעצמי עליהן, שהרי:
- בין כה וכה ברוב המקרים זה יוצא כקרי לילה
- בימים שאיש ואשתו מותרים אחד לשני והיא אינה מבייצת הזרע למעשה אינו "מנוצל".
- בתקופת הריון האישה מותרת לבעלה ושוב- היא אינה פוריה והזר לא מנוצל.
- בימי הבלות של האישה- מותרת היא לבעלה, ושוב- אותו עניי.
אז רציתי לדעת מה ההבדל בין הוצאת זרע לבטלה ובין קיום יחסים כאשר התוצאה היא אותה תוצאה?
אולי ההבדל הוא נפשי- רוחני? כי מבחינה פרקטית איני רואה הבדל...
אשמח להבהרה.
אגב, באותו נושא- אם אכן אין הדל...אז האם יש איסור ב...[סליחה על הבוטות] בשפיכת זרע מחוץ לגוף האישה אך במסגרת נישואים מותרים ובזמן יחסי אישות?
שוב, סליחה על הבוטות, אני פשוט רוצה לדעת את ההבדלים ומדוע יש איסור כזה כאשר לפי ראות עיניי התוצאה זהה מלבד במישור הרוחני שנפגם כשאר האדם עושה זאת למען תאוותיו ולא במסגרת נישואין.
תשובה
ערב טוב
כפי שציינת, ההלכה מתירה ומחייבת קיום יחסי אישות בלי קשר ליכולת הפריון שלהם. טבעיות החיים (כמו גם מצוות עונה) מחייבת את בני הזוג להיות בקשר מלא, לרבות יחסי אישות גם בזמן הריון, הנקה, בלות ולא רק סביב הביוץ.
ההלכה אוסרת על מה שמכונה 'דש מבפנים וזורה מבחוץ'. ההיתר הוא לקיים יחסי אישות טבעיים ותקינים, אם כי במקרים בהם תוך כדי המגע מתרחשת פליטה מוקדמת אין זה בכלל 'הוצאת זרע לבטלה'.
ההבדל הגדול בין אוננות לבין יחסי אישות שאינם פוריים קשור לשאלת הברית. אדם החי עם אישה כורת עימה ברית. ברית זו מביאה בכנפיה מערכות יחסים רבות - רגשיות, שכליות, חינוכיות וגופניות. ממילא המיניות הגברית (לא רק היא, אבל זה הנושא...) מוכלת ומוצאת את מנוחתה בקשר הזוגי. מציאות בה אדם מוציא זרע לבטלה ולא במסגרת קשר עם אישה, או לחילופין מקיים מערכת יחסים עם אישה שאיננה שלמה וטבעית, זו המציאות המוגדרת להלכה כ'לבטלה', וההשלכות שציינת (רוחניות, נפשיות, אישיות) נגזרות מכך
חשוב כמובן לזכור כי חומרת האיסור לא שוללת אפשרות של תשובה ושל שמחה, ואל לה למנוע את האדם מלהתקדם צעד צעד לכיוון הטוב
בהצלחה
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם