שאלה
בס"ד
שלום רב,
קוראים לי מירי ואני בת 17.
א. קודם כל אני רוצה לשבח אתכם על העבודה המדהימה שאתם עושים, עצם האפשרות הזו של "שאל את הרב" היא כל כך יפה, לדעת שיש לאן לפנות כאשר יש לי שאלה או בעיה זה פשוט מדהים. וזה כל כך עוזר... תודה.
ב. קשה לי להגדיר בדיוק במה עוסקת השאלה שלי, אני מקווה שאהיה ברורה ושתוכלו לעזור לי,
1-יש זרמים ביהדות לדוגמא: רפורמים, אורתודוקסים.. וכמו כן יש גם זרמים שהם כביכול תת-זרמים, כמו: חב"ד, ברסלב ועוד...
ויש גם את המושגים: חרדים ודתיים.
זה נראה לי כל כך מבולגן, כלומר אני מבינה שיש כמה זרמים אבל מה שייך למה? אפשר להיות רפורמי חרדי? אפשר להשתייך לחב"ד ולהיות דתי לאומי? חייב להיות איזה סדר שכנראה בגלל חוסר ידע שלי בנושא, אז אני לא יודעת ולא מבינה ואני אשמח אם תוכלו לעשות לי סדר בראש.
2- אני מתחזקת כרגע, גדלתי בבית דתי אבל בכל זאת אני מרגישה שאני חוזרת בתשובה כי בבית שלי קיימו דברים מאוד מינימלים ובסיסים בקיום עול מצוות, ולכן ההרגשה שלי עכשיו כאילו אני מגלה עולם חדש.. אני מרגישה צורך לבחור לי דרך, לדוג' חברה שלי גם כן התחזקה לאחר שהיתה בסמינר ערכים והדעות שלה נוטות לחרדיות כזו, אני לעומת זאת לא מתחברת לזה.. אני מתחברת לחסידות ברסלב למשל וגם חיפשתי באינטרנט וקראתי על חב"ד.
השאלה שלי האם אני חייבת לבחור לי דרך\זרם כלשהו?
וגם מה יותר טוב או שאין יותר טוב וכל אחד מה שהוא מתחבר אליו יותר?
ולמה יש אנשים שמתנגדים לזרמים מסויימים, במקום לכבד כל דרך העיקר שהמטרה היא התקרבות לה'?
אני מקווה שלא סיבכתי אתכם יותר מדי, זה נושא שמעסיק אותי מאוד לאחרונה ואני צריכה סוג של הדרכה.
אני אמח לתשובה מהירה. ותודה מראש.
תשובה
שלום מירי.
עניין הזרמים ביהדות הוא מצד אחד עצוב ומחפיר ומצד שני- משמח ומרנין לב.
עצוב ומחפיר-
משום שיש זרמים שאינם מקובלים- שמשנים את היהדות כראות עיניהם (כגון רפורמים וקונסרבטיביים), ואינם דבקים בהלכה של המשנה ברורה (חוץ מהזרם האורתודוכסי), ומשום שבזרמים המקובלים- אילו שכן דבקים בהלכה ויראים את ה'- ישנה תחרות, וישנן מריבות במקום דיבוק חברים. (לא תמיד, אך הפעמים שיש מאוד כואבות...).
שמח ומרנין לב-
שהגענו למצב בהסטוריה בה אנשים מחפשים את הדרך שלהם לעבודת ה' (וכפי שאמרתי קודם- בתוך גבולות ההלכה) ולא מקובעים לדרך אחת כפי שהיה בעיירות באירופה או בכפרים במרוקו.
לגבי שאלתך האם אדם חייב לבחור לו דרך התשובה היא לא!
אדם לא חייב.
זה מאוד עוזר כשיש לך הכוונה מסודרת, ושיעורים באותו תחום דעת ללכת אליהם ולא להתפזר,
זה נוח כשיש לך קהילה אחת לחיות בתוכה,
זה נוח כשאת יודעת בדיוק מה את מצפה מבן זוגך,
אבל זה לא מחוייב במציאות.
ה' הוא גדול,
ושבעים פנים לתורה.
(כמובן שרב פוסק אחד באופן מסודר את חייבת, ורוב הרבנים מזדהים דווקא עם זרם זה או אחר).
לגבי חרדים ודתיים לאומיים-
המושג המקורי אמור להתכוון לסוג השקפה.
הדתיים הלאומיים מאמינים שמדינת ישראל היא חלק מהתגלות הגאולה, החרדיים- לא.
זו אחת הסיבות שהחרדיים לא מוכנים לשנות את לבושם ושפתם (הרבה מהם עדיין מדברים ביידיש) כפי שנהגו קהילות ישראל בגלות. אנחנו, לדעתם, עדיין בגלות ולא בגאולה.
היום המושגים קצת התערפלו ומשום מה הדתיים הלאומים קיבלו רושם של אנשים פחות מקפידים בתחומי ההלכה לעומת החרדיים ולכן ישנם אנשים שקוראים לעצמם- חרד"לניקים- חרדיים לאומיים.
חרדיים- להוכיח את הקפדתם בכל תחומי ההלכה.
לאומיים- להוכיח את השקפתם בקשר למדינת ישראל.
לגבי השאלה האחרונה שלך-
הזרמים החסידיים ביהדות (קרי חב"ד, ברסלב, גור וכו') מכוונים את האדם להיקשר לצדיק מסוים (בין אם הוא חי ובין אם לא) ודרכו- לעבוד את ה'.
חלק מהחסידויות טוענות שאדם שאינו עובד את ה' דרך היקשרות לצדיק- אינו יכול לעבוד את ה' בשלמות.
ולכן אנשים מחסידויות אלו טוענים על אנשים שאינם מקושרים לצדיק (ולעיתים קיצוניות יותר- לצדיק שלהם) שאלו אינם עובדים את ה' באופן אמיתי.
קטונו מלהכריע בסוגיה זו,
אך מקוים שהבהרנו לך מעט.
נועה ועמיחי,
צוות ישיבת צפת.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם