זמנים בהלכה

שלום
א - זמני הבוקר
הזמן הראשון ביום המשמעותי להלכה הוא ´ עמוד-השחר ´, ובמילים אחרות ´עלות-השחר´. בשעת הדחק אפשר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל מ´עמוד-השחר´, אבל במצב רגיל - אסור. נחלקו האחרונים מהו בדיוק ´עמוד-השחר´: האור הקלוש הראשון שבמזרח (מ"א, פמ"ג), או מעט אח"כ כשהאור הקלוש מתפשט מעט על פני המזרח (א"ר, גר"א).

אחרי ´עמוד-השחר´ מגיע זמן ´ משיכיר ´. שכבר התפשט מעט אור על הארץ, עד שיכול אדם להכיר את חבירו שאינו רגיל לפוגשו ממרחק של ארבע אמות. ובאותו הזמן אפשר גם להבחין בין תכלת ללבן. ומאותה שעה לדעת רוב הפוסקים כבר אפשר לקרוא לכתחילה את קריאת שמע, אבל זמן התפילה לכתחילה עדיין לא הגיע.

הנץ החמה הוא זריחת השמש, כלומר בעת ראיית החלק הראשון של החמה, אז הוא שעת ´הנץ-החמה´. ומאז מתחיל זמן תפילה לכתחילה. והקורא קריאת שמע לפני הנץ ומתפלל מיד עם ´הנץ-החמה´, הרי זה מתפלל תפילת ותיקין ששיבחוה חכמים.

וכל המצוות שזמנן ביום, כדוגמת ברית מילה, זמנן מתחיל ב´הנץ-החמה´, מפני שזמן היום מוגדר על פי השמש. אולם בדיעבד אם נעשו משעלה ´עמוד-השחר´ - יצאו בהן ידי חובה, כי מבחינה מסוימת כבר מתחילת האור מתחיל היום (מגילה כ, א).

נחלקו המגן אברהם (מג"א ) והגאון מווילנה (הגר"א) בשאלה מאימתי מתחילים לחשב את היום. לפי חשבון ה´מגן-אברהם´, שעות היום הן שעות האור, כלומר החישוב הוא מ´עמוד-השחר´ ועד חשכה גמורה. ואילו לדעת הגר"א החישוב הוא לפי השעות בהן השמש נראית, כלומר, מזריחת החמה ועד שקיעתה. וזוהי משמעות שני הזמנים שמופיעים בלוחות. הזמן המוקדם הוא לפי ´מגן-אברהם´, שמתחיל את חשבון השעות מ´עמוד-השחר´, והזמן המאוחר הוא לפי הגר"א שמתחיל את חשבון השעות מ´הנץ-החמה´ (פ"ה תפילה יא, 13-14).

למעשה, דעת רוב הפוסקים כדעת הגר"א, בנוסף לכך, כיוון שזמן התפילה הוא מדברי חכמים, הלכה כדברי המיקל, ולכן מחשבים את סוף זמן תפילת שחרית לפי חשבון הגר"א

זמן תפילת ערבית נתקן כנגד העלאת איברים ופדרים של קרבן התמיד על המזבח. כבר למדנו, שנחלקו בדבר חכמים ורבי יהודה. לחכמים זמן מנחה עד הלילה, ומצאת הכוכבים הוא זמן ערבית. ולרבי יהודה זמן מנחה מסתיים בפלג המנחה, שהוא שעה ורבע לפני סוף היום, ומיד אחריו מתחיל זמן תפילת ערבית. למעשה, רשאי אדם לבחור לנהוג כחכמים או כרבי יהודה, ובתנאי שיאחז במנהג אחד. שאם ינהג כרבי יהודה, אזי יקפיד שלא יתפלל מנחה אחר פלג המנחה. ואם ינהג כחכמים, אזי יקפיד להתפלל ערבית אחר צאת הכוכבים. אבל אסור להתפלל מנחה אחר פלג המנחה כדעת חכמים, וערבית לפני צאת הכוכבים כדעת רבי יהודה. אף שלדעת רבי יהודה זמן תפילת ערבית וברכות קריאת שמע מתחיל מפלג המנחה, מכל מקום זמן קריאת שמע מצאת הכוכבים. לפיכך צריך המתפלל לפני צאת הכוכבים לחזור ולקרוא את שלוש פרשיות שמע אחר צאת הכוכבים (שו"ע רלה, א)

ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני עוד בספר באתר ישיבה

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=513