שאלה
שלום כבוד הרב,
אני תלמיד בישיבה תיכונית שבמסגרתה הלימודית לא כוללת הרבה שעות תורה (לפחות לא לשמה אלא בעיקר לבגרויות\ לצאת ידי חובה של ישבה דתית..).
יוצא שאני חוזר הביתה בסביבות השעה 17:30 כאשר מאחורי לא יותר משעתיים לימוד תורה אמיתי (הפסקות וכדומה..). לאחר שאני חוזר אני משתדל ללמוד עד הלילה כאשר לרוב אני ממשיך בלימודי עד בערך 12:00 ולרוב אף יותר מאוחר כאשר לאחר מכן אני עוד מתקלח, מתארגן לשינה וכו', כאשר למחרת אני קם בעשרה לשבע.
ראיתי שהרמב"ם ועוד פוסקים כותבים שיש לישון כשמונה\שבע שעות בלילה, וגם ראיתי שכך מורים גדולי הדורות האחרונים והרבה מראשי הישיבות, בין השאר ה"חזון איש" והרב שך זצ"ל,(לא יצא לי לראות הוראה בנושא זה של ראשי ישיבות ההסדר הציוניים..) ועוד..
לכן רציתי לדעת איך אני צריך לנהוג (בהנחה שאני קם לשחרית למחרת), כי למרות חשיבות השינה, המצב בו אני נמצא דוחק אותי לקיים את לימודי בשעות אלו והרי הוראת הפוסקים והרבנים מתייחסת בעיקר לבעיה של קימה לשחרית, וניתנה במציאות של למידה רבה במשך היום..
אני ישמח אם הרב ייתן לי הוראה איך ראוי לנהוג..?? ואם המצב הנוכחי לא טוב, איך יש להמשיך מכאן והלאה..
תודה מראש.
תשובה
שלום וברכה
מרגש אותי מאוד לענות על שאלה מעין זו.
הלוואי וכולנו היינו כאלה.
למעשה, הלכות שינה הן סובייקטיביות ולא אובייקטיביות.
לאמור: יש הזקוקים ליותר שינה, יש לפחות.
מה שגדולי ישראל בדורות האחרונים כתבו הוא להיזהר מלקבל על עצמך דברים שהם נראים כעצת היצר הטוב, ואולם מתגלים מאוחר יותר כעצת היצר הרע. ברוח פורים אומר כי צריך להיזהר מהגמרא "כל הלומד תורה בליל – חוט של שמיכה של צמר משוך עליו ביום".
על כן, אם הדברים נעשים אצלך בטבעיות, בשמחה, ואינך כופה על עצמך דברים שאינם מתאימים לך – המשך כך, ולמד; אם אתה חש כי אתה כופה על עצמך אורח חיים שאינו מתאים לך – היזהר, כי הוא יתפרץ במקום בו אינך רוצה שהוא יתפרץ, והבומרנג יופיע.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב