שאלה
שלומות.
נראה לי שיש לי בעיה עם ההבנה של זמן אמירת ברכות השחר:
"מודה אני" - ישר כשהתעוררתי.
*אם התעוררתי, ואני ישר חוזרת לישון לעוד זמן מה - האם אני צריכה לומר? [האם מותר? האם זו חובה או רשות?]
"על נטילת ידיים" ו"אשר יצר" - אחרי עשיית צרכים.
ושאר הברכות - ברכות התורה ו"נתן לשכוי בינה" עד "המעביר שינה מעיני..." ו"יהיה רצון" - אחרי שאני כבר לבושה??
*** אם כן - הרי זה יכול להיות גם כ-40 דקות אחרי שהתעוררתי (עד שמתלבשים, מסתרקים, מסתדרים וכו'...)
* ואם אני מתרחצת בבוקר - הרי לא הגיוני שקודם אתלבש, ע"מ שלא להתפלל בפיג'מה, ואז אתרחץ. יוצא שזה עוד יותר הרבה זמן אחרי היקיצה...
אז זו ההלכה? כ"כ הרבה זמן אחרי היקיצה?
אשמח אם הרב יעמיד אותי על טעותי (אם יש כזו)
תודה רבה.
הדס.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
1)אם את פוקחת " עיין תורנית" וחוזרת לישון את לא צריכה לומר מודה אני.כשתתעוררי במגמה לזנק מהמיטה לעבודת השם כמו שכותב השולחן ערוך בסעיף ראשון.אז תגידי מודה אני.ואם חשבת לקום ולא קמת את יכולה לומר עוד פעם מודה אני.
2)ברכות השחר נאמרות בימינו בצורה מרוכזת וללא קשר לפעולות ספציפיות של האדם .גםאם לא שמעת את קריאת השכוי את חייבת לברך. כי הברכות נאמרות על תיקון העולם.ולא משנה באיזה שלב את אומרת או מתי.כי הזמן הוא לא תנאי בברכת השחר.
בברכה,
עוזיאל
.