שאלה
שלום.
רציתי לשאול מה מקור המנהג לשמור שעה שישית בין בשר לחלב (ז"א חמש וקצת?) כך נוהגים הורי בעלי, אך בעלי טוען שאין לכך שום מקור ולכן אנו שומרים כמו הורי- שש שעות מלאות. אשמח לדעת מהם שורשי המנהג.
תודה רבה מראש.
תשובה
שלום וברכה.
הראשון שנקט לשון שש שעות זה הרמב"ם. הגמ' בחולין, דיברה רק על רווח בין סעודה לסעודה.
ואומנם השו"ע והרמ"א יו"ד פט, קבלו את דעת הרמב"ם. ( מוזכרים שם גם דעות אחרות ). והוסיפו האחרונים, שכל מי שיש לו ריח של תורה יחמיר על עצמו לעניין שש שעות...
יש חלק מן האחרונים שרוצים להקל ולומר שדי בחמש שעות וקצת. כמו שתמיד אנו אומרים מקצת היום ככולו. וה"ה לעניין מקצת שעה ששית. כמו שעושים לעניין אבילות ועוד. ויש אומרים שצריך שש שעות מלאות. כי השו"ע שינה בכוונה שינה מלשון הרמב"ם ( שכתב כ-שש שעות )ונקט שש שעו !!
ולמעשה, אפשר להקל אם יש צורך. ואפילו צורך מועט. כי כבר הזכרנו שהדין של שש שעות לא מוסכם על כל הראשונים...
ברכה והצלחה
גד אלואי.
ר"מ בישיבת הר ברכה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם