שאלה
אשמח אם השאלה תועבר לידי הרב יובל שרלו!
שלום!
לפני כחודש הפניתי שאלה לרב בעניין בחור שיצאתי איתו ובסופו של דבר ניפרדנו כי הורי לא "התלהבו " ממנו.
הבעיה היא שהפרידה מאוד הכאיבה לי כי אני רציתי לתת לקשר הזה סיכוי( כך גם הבחור)ואני לא מפסיקה לחשוב עליו.אינני יודעת מה לעשות.
כמו כן אני מרגישה כעס מסויים כלפי הורי שבגללם הקשר יסתיים ותחושה זו רק מתגברת מכיוון שלא כ"כ נותנים לי לצאת ואין לי חיי חברה אז איך בדיוק מצפים שאמצא לי מישהו שהרי כל בן אדם צריך לעשות השתדלות?
בנוסף לכולאני יודעת שאין לי את הכוחות כדי להתמו מול הורי
תשובה
שלום וברכה
התיאור מאוד כואב ובין השורות עולה צער גדול והחמצה.
אני מבין אותו היטב.
לא כל כך ברור לי מה את בסופו של דבר שואלת.
מה שאני מבין הוא שכדאי כל כך שמישהו יפקח להורים שלך את העיניים. אם את יכולה לעשות זאת – מה טוב* אם לא – אולי דוד או דודה או מישהו קרוב לך ולהם, כדי שאת אכם לא תהיי במצב של מלכוד פנימי.
מותר לך כמובן גם (אם את יכולה) לתפוס קצת עצמאות ולנהל את החיים שלך בדרך שלך. ככל שהדבר אפשרי לך בלי לעשות גלים גדולים מידי שלא תוכלי לעמוד בהם.
אני מקווה שאכן יפתחו העיניים ויהיה טוב יותר לכולם.
כל טוב ושמחינו בשמחות