שאלה
שלום לכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה!
רציתי לשאול האם ייתכן במצב בו פגשתי בחור שהיה מתאים לי ממש בול (אני יודעת שאיני יודעת מה באמת טוב לי אבל זה היה ממש נראה כך) ואני התאהבתי וגם הוא (מאוד). מצאנו חן אחד בעיני השני עד מאוד והרגשתי הרגשה חזקה מאוד שהוא השידוך שלי משמיים. (וגם הוא כך) הפגישות היו מרגשות והכל היה מושלם. אך מאחר סיבות שהמשפחה התערבה זה הסתיים. האם ייתכן שהייתי תקופה מסויימת במבחן של הקב"ה ומרוב חטאים הפסדתי את הזיווג שלי מהשמיים???
האם באמת בסופו של דבר כל אלו שמתחתנים, גם בגיל 40,50, מתחתנים אכן עם הזיווג שלהם מהשמיים? האם ייתכן חילוף- שאינך מתחתן עם חצי הנשמה השני שלך?
תודה רבה לכם!!!
תשובה
שלום וברכה,
בטרם אתייחס ספציפית לשאלה, אציין שמשום מה כולנו מכירים את המדרש שאומר "ארבעים יום קודם יצירת הולד..", אבל שוכחים את ריש לקיש שאומר שאין מזווגין לו לאדם אלא על פי מעשיו. כלומר מתי שאדם מתחתן - הוא מתחתן עם מי שמתאים לו. והכל תלוי במעשיו שלו עצמו, אם טוב ואם רע.
לענייננו -
אני מציע לא לחשב חשבונות שמים. אלו הן הנסתרות לה' אלוקינו. לא התחתנת עם אהובך מסיבה פשוטה: אתם בחרתם שלא ללכת נגד המשפחה, וכיון שכך נפרדתם. אין צורך לתלות את הדבר בחטאים שאולי עשית או לא עשית.
לעניין החטאים - אם את חושבת שחטאת בדברים מסויימים, עשי חשבון נפש וחזרי בתשובה. אך אין צורך לערב כאן את עניין הזיווג.
ולעניין הזיווג - אני סמוך ובטוח, שימצא לך בחור ראוי לך לפי מעשייך ואת לו לפי מעשיו. זכרי שה' לא מכריח אותנו להתחתן - הוא נותן לנו את האופציה, ומשם הכל תלוי בבחירה שלנו. גם מי שאמר 'לא' או שהצד השני אמר לא, אל דאגה, הקב"ה לא משאיר אותנו לבד.
סומך עלייך שתדעי לעשות את הבחירות הנכונות! רק את יכולה לדעת מה הן.
כל טוב
עוזיה
(המשיב אינו רב)