שאלה
שלום וברכה!
שמי ...בת למעלה משלושים,
יצאתי עם בחור טוב ממשפחה טובה שנתיים וחצי וכבר בתחילת הקשר רצינו להתחתן, קיבלנו גם אישור מרב שאנחנו זוג מיוחד וצריכים להתחתן כמה שיותר מהר. ההורים שלי לא כ"כ קיבלו אותו בהתחלה, וכשהודענו שאנחנו מתחתנים, לא היתה חגיגה גדולה מצד ההורים שלי. ביקשנו מהם עזרה כספית כדי להתחתן כמה שיותר מהר והם התחילו לעשות בעיות שנחסוך לבד ולא צריך למהר.חבר שלי אומנם בא בגישה של הם ההורים שלי והם צריכים לעזור לנו או לי לפחות. וזה לא קרה ההורים שלי כעסו שהוא בא בדרישה כאילו שחייבים לו.
החלטנו לחקות עם החתונה ולחסוך לבד. חסכנו תוך שנה וחצי בערך וקבענו תאריך לחתונה. וכל הזמן הזה של השנה וחצי ההורים שלי לא קיבלו אותו וגם חבר שלי לא קיבל אותם וכמה שניסו לא הסתדרו.
חבר שלי מעולם לא קיבל את העובדה שההורים שלי לא עוזרים לי כמו שצריך, והם כן עזרו ותמכו כמה שיכלו אבל היה להם קשה כי הם לא קיבלו את ההתנהגות שלו שהוא דורש ולא מקבל אותם כמו שהם.
כל ההכנות לחתונה היו קשות ולא נהנתי בכלל כי המשפחה שלי התנגדה לחתונה הזו ומצד שני האהבה של שנינו לא נתנה להרוס את זה, עד שהחלטתי לפייס אותם וללבן את העניינים וחודש לפני החתונה היה ריב גדול בין ההורים שלי וחבר שלי : חבר שלי בא להורים שלי עם תנאים שאיך יהיה ומה יהיה, ועוד פעם נכנסו לויכוחים ומריבות במקום להשאיר את הכל מאחור וזהו , ראיתי את אמא שלי מתמוטטת ומתחילה לבכות שהיא מאוד אוהבת אותי והיא לא רוצה כזה בן אדם איתי בחיים והיא קמה והלכה לכיוון היציאה עם אבא שלי, וכל זה מול המשפחה שלו,.
חבר שלי התעצבן והתחיל לכעוס שהם הולכים ולא מכבדים וראיתי אותו צועק על אמא שלי.
כל המחזה הזה החריד אותי וכמה ימים אחרי היתי בדיכאון וביטלתי את החתונה.
היום אחרי חודש וחצי אני מאוד מתחרטת על מה שעשיתי כי הייתי במצב לא שפוי כשעשיתי את זה, והיום אני לא יודעת מה לעשות??
אני יודעת שחבר שלי באיזה שהוא מקום גם הגזים אבל זה בא לו כי אליו לא התנהגו יפה ולא קיבלו אותו. ולכן אני לא מאשימה אותו.
היום אנחנו כבר לא ביחד, רק מדברים כי יש לנו אהבה ואנחנו תמיד הסתדרנו טוב בזוגיות שלנו, אנחנו לא יודעים מה לעשות: המשפחה שלו עשתה לו שטיפת מוח עלי שלא מגיע לו להיות איתי כי ביטלתי לו חתונה ושהם לא רוצים שהוא יהיה במשפחה שלא אוהבים אותו.
א
תשובה
שלום וברכה
לשאלה זו פנים רבות ומגוונות, ואפילו רבנים הם לא אלה שיכולים לענות לך עליה.
היחידה שמסוגלת לענות לשאלה הזו היא- את בעצמך.
את זו שצריכה להחליט על דרכך.
מדברייך עולה כי את נוטה להחליט שאת רוצה לחיות איתו ביחד, גם אם המחיר עלול להיות כבד – שלו כלפי משפחתך ושלך כלפי משפחתו.
אם כך – עשי זאת. כמובן שאז תשקיעו שניכם ביחד את המאמצים שלכם. את תשקיעי מאמץ לפייס את משפחתו ולהסביר מה קרה בעבר, והוא יעשה מאמצים לפייס את ההורים שלך ולהסביר מה קרה בעבר, ואתם תנסו לבנות ביחד את החיים שלכם בשלום גדול.
וגם אם הפיוס המשפחתי לא יצליח – לפחות "הפסקת אש", ובעזרת ד' בעתיד דברים יותר יירגעו, וגם אם לא – יהיה לכם האחד את השני.
ואם את מחליטה שאת לא רוצה לשלם את המחיר הזה – זו שוב הכרעה שלך.
אני יכול רק להציע. אני יכול להציע שתנסי קודם את האפשרות הראשונה – זו שמתפייסת איתו ואת ואתם הופכים להיות זוג שלם, ואז מנסה להרחיב את מעגלי השלום לשתי המשפחות.
אולם כאמור, זו עצה בלבד, ואת היחידה שיכולה להחליט בנושא.
האם עזרתי לך במעט ?
כל טוב ובשרי לנו שמחות