שאלה
שלום וברכה!
אני נשואה כשערים שנה. עברנו לא מעט משברים בזוגיות. בריב האחרון, לאחר שכבר רציתי מאד להתגרש, בעלי כרגיל שידל ושיכנע לחזור לבית ובלב כבד חזרתי הביתה. התניתי את חזרתי במספר דברים כדי שהמצב לא יחזור לקדמותו. אחד מהתנאים היה שהוא ילך לשיעור תורה שבועי, לאו דוקא בענייני זוגיות.
האם נכון היה מצדי להתנות זאת? במהלך השיגרה האם ללחוץ עליו שיקפיד על כך (במידה ויהיה צורך) או שמא לזרום איתו....
אשמח לקבל ממך עצות איך לתקשר איתו ולעמוד על הדברים החשובים לי בצורה שתגיע ללבו.
תודה וכל טוב, ד.
תשובה
שלום וברכה
קשה לי כמובן להיכנס לעולם בו אתם נמצאים, כיוון שאני מניח שהתנאי הזה שהתנית הוא רק חלק ממערכת מורכבת יותר ומסובכת יותר. בכלל לזוגות יש עליות וירידות, ואפשר שההחלטה שלך לחזור שוב הבייתה עשויה להיות חלק ממסלול תיקון והתקדמות.
לגבי שיעור תורה שבועי: אחלק את התייחסותי לשני חלקים, וזאת ממה שלמדתי מניסיוני. עצם העובדה שבעלך יעשה דברים בשל תנאים והבטחות שהוא הבטיח לך – אינה מבשרת הרבה פעמים דברים טובים. הרצון הוא שהוא יעשה את הדברים החשובים לך כי חשוב לו לעשות את הדברים החשובים לך, וכמובן גם להפך. צריך להיזהר שלא להפוך את חיי הנישואין לחיים של תביעות וציות לתביעות והבטחות. טוב שעשית מעט מזה, אולם לא לבנות על זה יותר מידי. זה כמו פיגומים, שהם חשובים אולי לתקופת שיקום, אך לא לאורך זמן חיים על פיגומים – הבטחות וקיומן.
לעומת זאת, העובדה שהוא יוציא את עצמו מהבית וילך לשיעור תורני היא חשוב מסיבות רבות – למן החשיבות של תלמוד תורה, ועד עצם העובדה שהוא עוסק בעניינים רוחניים ולא רק בדברים הנמצאים בבית.
אולי כדאי אפוא שתאמצו שפה משותפת, שבה את מספרת מה כואב לך ומה היית רוצה, והוא לומד אותך כפי שצריך, ומכוח זה רוצה לעשות דברים שאת רוצה בהם, ובדיוק אותו הדבר נעשה מצידך כלפיו. הרבה פעמים זו שפה מנצחת.
אשמח לעזור עוד
כל טוב