שאלה
בס"ד
שלום רב,
יש לי איזה דילמה קטנה ואני רוצה עזרה.
יש לי חברה כבר חצי שנה ואנחנו שומרים על נגיעה ואנחנו אוהבים מאוד מאוד אחד את השני ובעז"ה רוצים להתחתן בחודש ספטמבר. אבל אין למשפחה שלי גם הרבה כסף לחתונה ואנחנו מנסים להשיג ובגלל זה אנחנו דוחים את החתונה לעוד 7 חודשים , אבל פשוט קשה לנו הנגיעה ואין לי שום דבר אחר לבחורה הזאת חוץ מאהבה טהורה בלב וממש קשה לי אפילו בלי לתת לד יד או לחבק אותך , אני מרגיש שאני כן רוצה לחבק אותה אבל אני מונע את זה ממני וזה ממש כואב לי בלב ואני חושב על התקופה של עוד 7 חודשים בלי שאוכל לחבק אותה וזה קשה לי , יש לי הרבה אהבה אבל אני מרגיש כאילו אני חוסם אותה. אני בנאדפ שאוהב להביע את הרגשות שלו ע"י קרבה וחיבוק . אבל זה ממש קשה לי לחסום את זה להרבה זמן . ברך כלל זוגות שומרים נגיע 3 חודשים ומתחתנים אבל אני מדבר פה על שנה וחודש עם איסור נגיעה ואני יודע שצריך לשמור על נגיעה אבל זה ממש כואב לי. אני צריך איזה יעוץ או עזרה כי זה קשה לי מאוד .
בתודה מראש
תשובה
שלוןם לך,
צר לי על סבלך וקשייך.
אמת, שתקופת אירוסין ארוכה היא דבר קשה מאוד מבחינה נפשית.
ראוי שתזכור שאין בהשוואה בין מצבך למצבם של אנשים אחרים כל תועלת, בפרט במקרה זה שהיא גורמת לך יאוש!
זכור , הנסיון הוא גדול אך אין הקב"ה מנסה את מי שאינו יכול לעמוד בנסיון.
בטח בה' וחזק את אמונתך בו, זכור כי היצרים אינם מרכז הקשר.
אהבה ללא מגע, היא אהבה נפלאה , והיא יכולה לבנות אצלך קומות נפשיות של רגש והבנה שעוד לא הכרת.
ע"מ למנוע נפילות ראוי שתצמצמו את כמות הפגישות בתקופה זו , כפי שאתה מתפלל כל בוקר "אל תביאני לידי נסיון ואל תביאני לידי בזיון".
כמו"כ כדאי לך ללמוד את דברי חז"ל על קשר הנישואין , משמעותו , יעודו, וכמו"כ מה תפקיד הקשר הגופני, וכיצד מקדשים אותו.
בברכה,
אריאל פריש.