שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב!
אני כאלמנה עם 2 ילדים (ילדה בת 15 ובן בן 21)
התחתנתי לפני כשנה עם אדם דתי שהכרתי לפני 5 שנים (שהכרנו אני הייתי מסורתית) והוא קיבל אותי עם זה, לאחרונה התחזקתי בדת וכיום אני הולכת עם כיסוי ראש.
ילדי לא דתיים (מסורתיים) ואין ביכולתי לכפות זאת עליהם, בעלי כיום לא מסתדר עם ילדי וזה נמשך הרבה זמן, הסיבות לא רק דת הוא טוען שילדים לא צריכים להיות קשורים להוריהם ולעומת זאת הילדים צריכים לעמוד דום לכול מה שההורים מבקשים מהם (לדעתי גישתו נוקשה מדי כלפי ילדי)
יש לציין שבנישואיו הקודמים לפי דבריו הילדים הם שגרמו לו להפרד מאשתו בגלל שאשתו נתנה להם גיבוי, וכיום הוא רגיש מאוד בעניניי ילדים.
אני לא רואה זאת כמותו ולדעתי לא כך מחנכים ילדים בדרך הזאת אפשר להשיג את ההפך כי ילדים כמבוגרים לא אוהבים שנושפים בעורפם וכופים עליהם את דעותיהם, מלבד זאת גם איתי יש לו חילוקי דעות רבים והוא לא מוכן לקבל את דעותי ברוב המקרים לדוגמא: אנו תושבי צפון בגליל המערבי, וכפי שידוע לך הקטיושות הגיעו אלינו כבר ביום הראשון למלחמה, מכיון שלא חוויתי מימי מצבים מסוג זה החלטתי לארוז את חפצי יחד עם ילדי ולנסוע למרכז, דיברתי עם בעלי ובקשנו ממנו להצטרך לנוכח המצב, מאחר והוא מאן לבוא איתנו הסברתי לו שאנחנו ניסע לכמה ימים עד שהמצב ירגע ואז נשוב לביתנו (לדעתי אף אחד במדינה לא ידע כמה זמן זה יקח כולם חשבו כמוני שזה עניין של כמה ימים) בעלי הסכים לכך ונתן את ברכתו, נהגתי לדבר איתו מדי יום בטלפון והוא נשמע כועס מאוד המשכתי לבקש ממנו שכדאי שיבוא ונתמודד ביחד עם המצב אך הוא המשיך לסרב בתוקף והוא טען שאינו פוחד מכיון שעבר מלחמות ולטענתו "מי שיש לו עוונות צריך לברוח".
לדעתי דווקא במצב כזה יותר מתמיד צריכים להיות מאוחדים ולא להערים קשיים אחד על השני, לאחר שהסתיימה המלחמה שבתי הביתה, בעלי טען שהלכתי בגלל הילדים והייתי צריכה לחכות יחד איתו בבית בלי פחד כמה ימים עד שנראה מה יתפתח ונחליט מה לעשות, הוא טען שהייתי צריכה לבוא הביתה בשבוע בראשון למלחמה ואז היינו מחליטים ביחד לאן ניסע היות ולדבריו היו אוטובוסים שיצאו מעירנו למקומות שונים בארץ ואת הילדים שלי יכולתי להשאיר במרכז וללכת איתו אם הם לא רצו לבוא איתנו. בעלי חולה סכרת ובהיותו לבד הרגיש כביכול שנטשתי אותו ונכנס לעצבים והרגיש לא טוב, כששאלתי אותו הוא
תשובה
לא צריך להשאר במסגרת זוגית אם המחיר שמשלמים הוא גבוה. נראה לי שבעלך מדבר על גרושין רק כדי להפחיד אותך, ולהראות לך שאת היא זו שפוחדת מגירושין. בפעם הבאה שיגיד לך משהו על גרושין תעני לי מיד: "בבקשה, בוא נתגרש". תראי שהוא יתחיל לפחד. לא בטוח שהוא ישפר את יחסו אלייך ואל ילדייך, אבל הוא ידבר אחרת. אל תפחדי מגירושין, והרב"ה יצליח דרכך.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם