שאלה
אני בחורה שנשואה מזה כ-4 חודשים.שעמדתי בפני החלטת הנישואים החלטתי להתחתן אחרי חודשיים של היכרות וזאת מטעמים שכליים שהיה נראה לי שאנחנו מתאימים ונוכל להסתדר טוב. אך לא היו מניעים ריגשיים.
כיום אין לי ספק שבעלי הוא בן אדם טוב ומתאים לי באופיו אך המון פעמים אני מוצאת את עצמי במועקה שמבחינה רגשית אומנם יש התקדמות מסוימת מתחילת הנישואין אך היא זעירה.בעלי מחזר אחרי רק בתקופת מועד הטבילה ואח"כ הקשר ביננו הוא דיבור בעניני סידורים מהלך היום וכד' כך שאני חוששת שאין לו רגש כלפי.
הוא אף פעם לא ניסה לקנות לי משהו או להפתיע אותי ושדיברתי איתו על כך שאנחנו לא יוצאים הוא הסביר לי שהוא רוצה לצאת אך ביום יום הוא עמוס מהעבודה ואני צריכה ליזום..
לא אכפת לי ליזום אבל יתכן שאם הוא לא חושב איך לגרום לי לחוש בכיף יתכן שאני לא בראש מעייניו..
מה ניתן לעשות מעבר לשיחות בינינו.. כי בשיחות הוא לא יודע להשיב על דברים בצורה ברורה ואני לא מגיעה להתקדמות כלשהי מכך..
תשובה
בעזה"י
שלום לך,
דבר ראשון שחשוב לזכור שקשר אמיתי (אפילו אם בוסס בתחילתו על אהבה ורגש וברקים ורעמים...) דורש הרבה הרבה עבודה יום-יומית מתמדת.
אין קיצורי דרך- אם רוצים לבנות קשר של נצח צריך להשקיע בו והרבה.
כך שאם יש התקדמות (אפילו מזערית) זה סימן נפלא!
אני מכיר זוגות שמרגישים שאין התקדמות כלל...
דבר שני, עלייך לדעת שגברים ונשים חושבים ומגבים בדרכים שונות מאד. המשמעות לכך היא ש"רמזים" שאת שולחת לו ונראים לך ברורים עלולים להיות לא מובנים או בעלי משמעות שונה לחולטין ממה שחשבת.
בנוסף ייתכן שיש דברים (אפילו קטנים) שחשובים מאד לך ובעיניו הם פשוט פחות חשובים - לא בגלל שהוא אדם רע או לא רגיש אלא פשוט כי הוא חושב אחרת...
אז מה עושים???
קודם כל- מדברים!
השלב הראשון בזוגיות אמיתית זה לתקשר בצורה הכי פתוחה שישץ תושיבי אותי ותגידי לו מה מפריע לך. לא בצורה של טענות וקיטורים אלא מתוך רצון אמיתי לבנות את הקשר ואת האהבה ביניכם. אני בטוח שאם תדברו באופן גלוי לב תגלי שהוא לא מזלזל או לא מעריך- אלא פשוט מסתכל על הדברים אחרת.
תדריכי אותו, תלמדי אותו מה חשוב לך, מה מחמם את הלב שלך, בעדינות תכניסי אותו למודעות של מה שאת רוצה\צריכה- אני בטוח שהוא רוצה לעזור ולהעניק אבל לא תמיד יודע איך...
תקשיבי גם לו. תראי אם יש דברים שפחות חשובים לך אבל משמעותיים מאד בעיניו. תרשי לעצמך בעדינות לדרוש ממנו דברים אבל גם לוותר לו ולעשות דברים שחשובים לו.
דווקא התקופה האסורה של הריחוק הגופני
נועדה לקדם את ההתקרבות הנפשית והרוחנית,
את התקשורת ואת הגעגועים- למודו לנצל דווקא את מה שיש לה להציע...
צריך הרבה סבלנות
צריך ללמוד להקשיב לו- לשפה שלו
ולאט לאט ללמד אותו לדבר ולהקשיב בשפה שלך
(למרות ששניכם דוברים עברית זכרו שאתם לומדים שפות חדשות אחד של השניה- וזה לוקח זמן...)
מתוך החיבורים הפנימיים אני בטוח שתבא אהבה אמיתית, טהורה ומבוססת - כזאת שאפשר לבנות עליה יסודות אמיתים של בית ומשפחה.
בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת
or.tzfat@gmail.com
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם