שאלה
בס"ד לק"י
שלום כבוד הרב....
אני חברה של חן זה לא האימייל שלי
אלא שלה אני לא רשומה באתר ואני רוצה לשלוח ממנה בשם חסוי.
השאלה שלי היא כזאת...
לפני חודשיים ככה אני וחבר שלי שהינו שנתיים ביחד נפרדנו...,(כל הבלאגן הזה של המריבות התחיל שהיה לנו כבר שנה וחצי היחד.. מאז הכל התחיל לא להיות טוב..)
היה ביננו קטע של נגיעות..
ניסינו וחשבנו על לשמור נגיעה ולא הלך..
אני אוהבת אותו כ"כ וגם דיברנו על חתונה (אני והוא בניי 16)והפעם הזאת שאנו פרודים היא הפעם ה3.., פעם ראשונה נפרדנו בגללי..,טעות שאני עשיתי..
והפעמיים האחרונות נפרדנו בגללו..
למה..
כי פעם שניה שנפרדנו היה בגלל שדיברתי איתו..
ושאלתי אותו אם הוא רואה אותי בתור אשתו לעתיד..והוא אמר שהוא לא יודע אחרי מה שאני עשיתי..וממש נפגעתי מזה ולא הייתי מוכנה להיות איתו והוא לא חושב או רואה לפחות אותי בתור אישתו לעתיד(לפני כל מה שקרה הוא כן ראה..)אז נפרדנו..אחרי כמה זמן הוא בא אלי ואמר לי שהוא רוצה לחזור..וחזרנו...ואז שוב הדברים לא הלכו ביננו..אני הייתי דיי פגועה ממנו לא ראיתי את הצד הזה שבו שהוא נלחם על הקשר הזה ומנסה להוציא ממנו את ההכי טוב..כאילו הוא לוקח ת'זה כה "מה שיהיה יהיה" וזה לא ככה...ושוב נפרדנו..אני הרגשתי באותו זמן כאילו לא כזה אכפת לו..עכשיו אנחנו פרודים...חודש אחרי שנפרדנו לא דיברתי איתו התרחקתי ממנו..עכשיו אנחנו ממש קרובים..הוא התקרב אלי..אנחנו מתנהגים כמו חברים אבל אנחנו לא..
שאלו אותי למה אנחנו לא חוזרים ואמרתי ש:לא יהיה לי ביטחון באהבה שלו ובקשר..איך אני אדע שעכשיו הוא באמת ישקיע וילחם עלי?..ולא שיקרה משהו בקשר אלי שאני אפגע והוא יצטרך להשקיע לעשות משהו הוא יקום וילך..
אני לא יודעת מה לעשות כבוד הרב, אולי אתה אומר בשביל מה אני צריכה את השטויות האלו אני עדיין קטנה בשביל זה..
אבל לא אני אוהבת אותו. והוא כן רואה אותי עכשיו בתור אישתו לעתיד....ואני רוצה לשמור על זה שזה יהיה ככה..אבל אם הוא כ"כ אוהב אותי וכ"כ אומר שהוא רוצה להיות איתי ביחד בעתיד בעז"ה אם ירצה ה'..
אז למה הוא עכשיו לא נלחם עלי?לא אומר לי שהוא רוצה לחזור?...לא אומר אני יהיה איתך עכשיו וכל פעם שניפול אני אסדר ואתן יד..ולא אזרוק את הכל!?..
אני רוצה להתחתן איתו בעתיד אני לא רוצה לאבד אותו אז מה עלי לעשות?
לשכוח ממנו ולתת לו ללכת ומה שיהיה יהיה?
תשובה
ב"ה
שלומות,
אני, כשלעצמי, גם אם תשובתי תיפול על אוזניים ערלות, מחוייב לומר שאני לא מאמין בהתחייבות של שני אנשים להתחתן בעוד כך וכך שנים.
ב"ה, אנו גדלים ומתפתחים.
השנים האלה נפלאות לשינוי ולהתפתחות. אולי תהיי שונה לחלוטין ולא יתאים לך בחור עם אופי כמו שלו?
אולי תהיי יותר דתיה, אולי פחות? אולי הוא יתשנה?
למה את שואפת להכניס את עצמך "לכלא"?
זאת ועוד, העיקר זה להיות נורמאלי. לחיות ולזרום ולא להיות רואי חשבון של העתיד.
בהצלחה,
שי