שאלה
אני בן 25 נשוי שנתיים ואבא לילדה בת שנה. אני מאוד אוהב את אשתי. בתקופת החברות היו לי בעיות קשות עם ההורים שלה שסירבו לקבל אותי כיוון שאני ספרדי. (הם משפחה אשכנזית, דתייה, משכילים מאוד) הייתה לנו שנה קשה מאוד, ההורים ניסו להניא אותה מלהתחתן איתי, ועשו ככל שביכולתם כדי לגרום לי לעזוב אותה. ב"ה התגברנו על המכשול והתחתנו. הקמנו משפחה. עבר קצת זמן, התקבלתי לפרויקט יוקרתי באונברסיטה, והם התחילו לקלוט שאני כנראה לא ה'מרוקאי' הפרימיטיבי (מצטער על הבוטות אך זו הייתה המציאות לצערי) שהם חשבו והחלו לשנות את היחס. לי מאוד קשה לסלוח להם. אני מתאמץ מאוד אך אני לא מצליח להוציא מראשי את הדברים שקרו לא מזמן,ואת זה ששינוי היחס שלהם הוא בגלל שהתקבלתי לאונברסיטה ובגלל שהם רוצים לשמור על קשר עם הבת והנכדה שלהם. מיותר לציין שההרגשות שלי לא נעלמות מעיניהן, ויותר חשוב מעיני אשתי. הדבר משפיע הרבה על היחסים בינינו. כל ביקור אצל המשפחות הופך לסיוט. אני לא מעוניין שביתי תגדל בבית כזה. אני אוהב את אשתי ולא מצליח להתגבר על היצר שלי ולסלוח להם. מה לעשות?
תשובה
לשואל היקר שלום.
ראשית אני משתתף בצערך ובכאבך על מעשיהם והתנהגותם של הורי אשתך כלפיך, יחס כזה יתכן והוא גובל אפילו ב"שנאת חינם", שעל זה חרב בית מקדשינו, כמוך גם אני איני יכול להבין התנהגות שכזו, מצד אנשים משכילים [כמו שהצגת אותם].
כמו כן, טענת גם שהיחס הזה מצידם גורם לחיכוכים בינך ובין אשתך, שיקרה לך מאוד. אני מאמין שהיא נקרעת מתוכה בין אהבתה אליך לבין אהבתה להוריה, לכן השתדל להבין את מצבה והקושי שיש לה בדבר, אין היא אשמה בהתנהגותם של הוריה וגם אם נראה כאילו שהיא מחפה על התנהגותם- אין זה אומר שהיא מצדיקה אותם אלא שבאופן טבעי היא מגינה באופן מיידי עליהם.
לכן לגבי אשתך- שמור עליה, תאהב אותה כבתחילה ואל תתן בשום אופן לחיכוכים בינך לבין הוריה לפגוע בזוגיות שלכם, לעיתים עליך לוותר על דברים החשובים לה אפילו אם כתוצאה מכך נגרמת לך אי נעימות.
כל שכן אם יש לכם ילדה קטנה, שכל המתחים הללו יכולים לגרום לה לבלבול, שכן את כולכם היא אוהבת אך האנשים שהיא אוהבת מסוכסכים ביניהם ואינם מגלים כלל חיבה אחד כלפי השני.
לגבי היחסים בינך לבין הורי אשתך- לדעתי עליך לקבלם כמות שהם, זכור התחתנת עם הבת שלהם ולא איתם, ולכן תשתדל להיות מ"הנעלבים ואינם עולבים" שזוהי דרגה גבוהה מאוד [אני ממליץ לך לעיין בעלון "אהבה ואמונה" של מכון מאיר לפני מספר שבועות במאמר של הרב אבינר "שיח נעלבים"].
אם ננתח את המציאות בה אתה נמצא צריך לומר כך: עליך להתייחס לחמיך וחמותך כאנשים מסכנים, שהרי אדם שמסוכסך כמה שנים עם אדם שאמור להיות קרוב אליו בגלל סיבה כ''כ טיפשית הוא אדם מסכן ולכן כיון והתורה אמרה לנו לרחם על אנשים מסכנים אז תרחם עליהם!
שנית- יתכן שהמציאות אינה כ''כ כמו שאתה מתאר, שכן אם נשאל אותם מדוע הם מתנהגים כך הם לא יאמרו שזה הטעם אלא ימצאו סיבה כלשהי, וגם אם אין זה האמת מ''מ אולי יש בדבריהם מעט מן האמת, אז אולי ישנם דברים מסויימים שעליך לשפר בהתנהגותך כלפיהם.
בנוסף לכך אם הדבר חשוב לך מאוד- אתה יכול לפנות יחד עימם לאיש מקצוע שידע לברר באופן אובייקטיבי את מקור הסכסוך והבעיה ולנסות לנווט אתכם לפתרון הבעיה. אין אתה עושה זאת בשבילם אלא בשבילך, בשביל אשתך וגם בשביל בתך הקטנה.
וכיצד עליך לנהוג בפועל: כבד אותם בצורה המינימלית הנצרכת, אל תגדילו ראש לבקר הרבה ולדבר איתם בטלפון כל ערב שבת [כמו שאולי היה ראוי לעשות], אך אם צריך ליסוע ולבקר אותם פעם בכמה שבתות אז תסע, לא למענם אלא למען אשתך, תעשה את זה ברצון למענה, כמו כל דבר אחר שהיית עושה בשבילך למרות שאתה בעצמך אינך רוצה בו.
אל תצפה שהם ישתנו, הם כאלו ויתכן שהם ישארו כאלו, לכן אל תיצור לעצמך ציפיות ואל תכנס איתם לויכוחים, חיכוכים או עקיצות "הדדיות".
אני מאחל לך שמחה וחיים מאושרים עם אשתך ומשפחתך, ויהי רצון שהקב''ה יפקח את עיניהם ויכירו את החתן האמיתי שלהם ולא את התואר שיש לו בכיסו.
צוות משיבים ישיבת ההסדר קרני שומרון.
נשמח לתגובה!
כתובת E- MAIL
KARNEI_SHOMRON@INTERMAIL.CO.IL