זוגיות-נישואים

שאלה

כבוד הרב שלום,

אני בת 26, אמא לשני ילדים, נשואה כחמש וחצי שנים. מאז החתונה אני כל הזמן עסוקה בלבדוק את בעלי - האם מסתכל על דברים לא צנועים, על נשים אחרות וכו. היו לנו אינספור מריבות על כך, וייאמר לזכותו של בעלי שהוא מאד מאד משתדל ומקפיד על שמירת העיניים.

הבעיה המרכזית שלי היא, שתמיד חשבתי שכל עניין המיניות בין בני זוג הוא רק כדי להביא ילדים לעולם, רק לשם כך מקיימים יחסי אישות וכו. לאורך כל השנים בעלי מסביר לי שקיים אצלו, כמו אצל כל גבר, יצר ורצון טבעי, וזה חלק מחיי נישואים תקניים. אני מרגישה שאצלו היצר הזה חזק מאד ואצלי הוא שואף לכלום. חוסר משיכה, חוסר חשק לקיים יחסים וכו. אני מאמינה שזה ככ עמוק אצלי, כי באמת כל השנים (עוד לפני החתונה) גדלתי בגישה/ במחשבה הזו. אני מרגישה שכבלתי את יצרי וכרגע הוא איננו. הדבר גורם למתחים כה רבים ביננו ואנו כבר מיואשים. איני יודעת אם באמת אין לי יצר או שחלילה אין לי יצר כלפיו באופן אישי, שזה מדאיג יותר.

כמו כן, עצם הפחד שלי והדאגה שמא הוא מסתכל על נשים אחרות, תמיד מפריע לי באינטימיות ביננו. אני הרבה פעמים חושבת שאני לא מספיקה לו ולכן עיניו הולכות אחרי נשים אחרות. הוא מצידו מסביר לי אלפי פעמים שהיצר הזה אצל גבר ככ חזק וזו מלחמה קשה להילחם בעיניים, שזהו נסיון כה גדול ולא ברור מאליו. ואני לא מבינה - אני לא מספיקה לך??

אתמול היה לנו ריב גדול - בעלי אמר שאינו יכול להמשיך במצב הנוכחי, שאנו מקיימים יחסי אישות כמעט ורק בערב הטבילה, הוא מרגיש שיש לו את הצורך העז הזה ("כמו שאדם לא יכול להסתדר בלי אוכל"). מה שהלחיץ אותי נורא היה כשהוסיף: "בסוף הוא ימצא איפשהו." הוא כמובן הדגיש שלעולם לא יחפש זאת מחוץ לנישואים עם מישהי אחרת, אבל ניסה להמחיש לי עד כמה הוא זקוק לכך.

אני מייד כעסתי ואמרתי שאני רק כלי בשבילו, רק אמצעי להגיע למטרה וזה לא שאני המטרה. איני מבינה את העניין - אתה אמור לרצות מין מאשתך בלבד, ואם היא לא מספקת לך אותו אז שום דבר אחר לא אמור לרצות אותך, אתה לא אמור לרצות זאת.

כבוד הרב, אני מתנצלת על אורך המכתב, אך אני פונה בייאוש גמור ובחשש גדול שנישואיי על קיצם. איני יודעת איך להגביר בי את היצר, ומאידך איך להבין את עניין היצר הגברי שלעיתים הוא בלתי נשלט ויש להילחם בו כל הזמן. מדוע ריבונו של עולם ברא כך את הגברים? זה הורס לי את הנישו

תשובה