שאלה
שאלית היא כזאת: אני חילוני וחברתי הנה דתיה
אנחנו ביחד כ 3 שנים.
במהלך הזוגיות החלתי לשמור שבת ,כשרות ועוד -אך אין אני מקיים את כל המצוות ( לא מניח תפילין, ולא מתפלל במהלך השבוע) כמוכן אין אני חובש כיפה.
אני מאוב אוהב את בת זוגתי . הבעיה נוצרת כאשר אנחנו מדברים על כיוון של חתונה ואז עולות כל מני בעיות אצל חברתי אשר קשורות לענייני דת .
אני הייתי מעוניין לדעת אם ניתן לעזור לנו להבין את הדרך שבה אנו הולכים
ברור לי שזה תלוי רק בנו אך זה היה משמח אותי לדעת אם יש אפשרות להפגש אם גורם שיעזור לנו.
תודה
תשובה
שלום וברכה
אין ספק כי טוב יהיה אם תיפגשו עם רב המבין את עולמכם במקום מפגשכם.
לא אכחד בפניך כי אני בדרך כלל סקפטי לגבי היכולת המשותפת. סיבת הדברים אינה קשורה לסידורים ולהסכמות – ניתן להגיע להסכמות מסודרות, אף שעניין אחד הוא בעייתי ביותר והוא חינוך הילדים, ושני הצדדים יכולים לפנות חלל לשני (אלא שבדרך כלל הצד החילוני חש שהוא צריך לוותר הרבה יותר מהצד השני). הבעיה נמצאת במקום אחר:
אמונתו של האדם אינה תוספת ואינה גיבנת אלא היא חלק מהותי מאופיו וממבנה חייו. אין מדובר באדם שהוא רגיל ויש בו תוספת אמונית, אלא שהתוספת האמונית מחלחלת לכל צדדי האישיות והיא חלק בלתי נפרד מכל צדדיו. לפיכך הקמת בית משותף כזה תעשה את בני הזוג לא שותפים האחד מהיסודות המשמעותיים ביותר בחייהם. כיצד ניתן לחיות לאורך שנים עם חלקים מהותיים שאינם מתאחדים ?
ברם, היו מעט זוגות כאלה שהצליחו, ועל כן ציינתי שאני סקפטי אך לא שהדבר בלתי אפשרי בשום תנאי ומצב.אני חוזר להצעתי כי תיפגשו עם מישהו שמבין את השפה של שאלתכם, ואולי ממנו תוכלו לקבל הדרכה לעתיק אופטימי יותר.
כל טוב