שאלה
שלום וברכה,
ראשית, באשר לכותרת השאלה- אני מרגישה שהיא מעט חריפה אך לא ידעתי כיצד לתאר את המצב כרגע ביני ובין בעלי.
אנו נשואים כמעט ארבע שנים ויש לנו ילד מתוק ב"ה.
אקדים ואומר, שבעלי הוא אדם נפלא, מושא הערצה עבורי. איש טוב וחכם, נעים הליכות. הוא האדם שאני הכי מעריכה בעולם כולו ומכאן השבר הקשה.
ברוב הגינותו והעובדה כי הוא לא אדם שקרן (וכן עקב הפצרותיי הרבות), גילה לי בעלי כי הוא 'נפל' וצפה בסרטים לא צנועים באינטרנט לפני החתונה וכן אחריה.
התופעה התרחשה כפעם בכמה חודשים והוא הסתיר זאת ממני (אומנם מובן, אבל מאוד מכעיס).
כמה דברים מאוד קשים לי-
1. תחושת המירמה. איך הוא יכול להסתיר ממני סוד משך כל כך הרבה שנים ולחיות איתי באותו בית?
2. אני המומה שהוא עשה זאת כיוון שאני כ"כ מעריכה אותו ולא מאמינה שהוא מסוגל, לא מתאים לו. האמון שיש לי הוא כ"כ גדול, מעולם לא חשדתי, מעולם לא בדקתי אותו, ממש ביטחון מלא בו שהוא לא נותן עיניו באחרת.הוא אדם עדין ורציני ומתחשב בי כל רגע ורגע ויחד עם זאת עשה מעשה כ"כ לא מתחשב.
3. לגופו של עניין, מגעילה אותי המחשבה שהוא עשה משהו כזה כ"כ שפל ונמוך. מגעילה אותי המחשבה שהוא ראה אחרות מלבדי.
אנחנו יומיים מדברים על זה והוא מאוד מצטער ומתחרט, בוכה ומתייסר. מסביר לי שזה לא חלק ממנו, שזה לא 'הוא' וזה לא שהוא עושה את זה וחושב על זה כל היום, אלא משהו נפרד ממנו שהוא 'נפל' בו. הוא מבטיח שלא יעשה זאת שוב (ואני באמת מאמינה לו שהוא יתאמץ בכל מאודו) ומבקש את עזרתי בחזרה בתשובה שלו.
הוא מאוד אוהב אותי, אני יודעת זאת ובטוחה.
אבל המעשה הגס הזה כ"כ מרתיע אותי, זה נראה לי חולני. ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה וזקוקה לראייה אובייקטיבית בשביל להבין אם אני מוציאה מפרופורציה ומעשה כזה הוא נפוץ (לא שזה לגיטימי) בקרב גברים, לרבות גברים דתיים ונשואים.
ובנוסף, משבר האמון הגדול והעובדה שאני כבר לא יכולה להעריך אותו כפי שהערכתי עד כה.(הוא היה נראה לי מושלם ממש ועכשיו אני מבינה שהוא לא מושלם והתובנה החדשה הזו קשה לי לעיכול).
לא ידעתי לאן לפנות עם הקושי הזה ואני לא בשלה עדיין ליציאה באופן מוצהר לטיפול זוגי וכד'.
אני באמת רוצה לשקם את הקשר שלנו, עד לפני יומיים היה נראה לי שהקשר שלנו כ"כ טוב וחזק וכרגע הקרקרע נשמטה לי מתחת לרגליים..
אודה לכם על אי
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
אכן ההרגשה הקשה מובנת, זו הפתעה גדולה ולא נעימה.
אבל לא נראה שצריך ללכת לטיפול זוגי, לא מדובר בבגידה, או משהו כזה!
כל אדם נמצא במלחמות כאלה שלא כל אישה יכולה להבנין אותם, אם את רואה פרסומת גדולה של מכון כושר לנשים, זה לא עושה לך כלום, אן שאת אומרת זה מגעיל ובזה נגמר הסיפור, אבל גבר שרואה בשוגג דבר כזה - בשבילו זו מלחמת השרדות, איך להתנער מזה, ואיך להסיח את הדעת מהתמונה, זה מאמץ שלוקח הרבה כוחות,
הוא במלחמה מתמדת, מכל פינה יכולה לצוץ תמונה, פרסומת או אישה בלבוש מינימלי,
מצד אחד זה מושך מצד שני רוצים להמנע מלראות ולחשוב, וכך נמצאים במלחמה מתמדת.
לפעמים מצליחים ולפעמים לא כל כך, ולפעמים אף נכשלים..אבל תמיד נמצאים במאבק.
לכן צריך להעריך את הרצון להגמל מזה, להבין שלו יש התמודדויות שאת לא מכירה!
צריך להתיחס אליו כאל גיבור שרוצה לנצח ולא כאל חלשלוש חלש אופי. צריך לתמוך בו ולהאמין שבסוף ינצח גם אם יהיו עוד הרבה קשיים בדרך.
אין מקום לקשור ענין זה לאמון הזוגי, כי זו מלחמה פנימית שלא צריכה לתת הרגשה כאילו משהי אחרת לוקחת את מקומך. זה לא היא זה היצר.
למעשה צריך לומר לו אני כאן לצידך ומאמינה בך, ולא לזרות מלח על הפצעים שגם ככה כואבים לו. ככה זה בזוגיות טובה שכשאחד נופל השני עוזר.
תמשיכו לחזק את הזוגיות הטובה שלכם ותזכו לרוב טוב.
בברכה,
דני ארגמן