שאלה
שלום כבוד הרב,
קראתי את תשובותיך לפונים השונים בנושא וארצה לשמוע את דעתך בענייני,
אני שומרת שבת ומאוד רוצה להתקרב עוד ליהדות מתוך אמונה שזו הדרך,
בן זוגי היקר אינו שומר שבת ומגיע מבית דתי שהפך למסורתי, שבתות חשובות לו לצורכי טיולים חופש ובילוי עם המשפחה, הוא אינו רואה וגם אני איני רואה אפשרות שהוא יסכים לוותר על כך, כך שאם אנחנו מחליטים למסד את הקשר, ככל הנראה ילדינו (שיבואו בע"ה) יסעו איתו בשבתות לטיולים ואני אצטרף כשיתאפשר בחגים בהם מותר לנסוע או בסופי שבוע ללא נסיעות, האם לדעתך מתאפשר קשר כזה, החינוך שהוא רוצה לילדים הוא חינוך מעורב דתי וחילוני יחדיו, ואני מוכנה לדרך זו אם זה מבטיח איזושהי דרך בה הילדים לא יצאו מבולבלים ומתוסכלים.
אשמח לשמוע תשובתך,
תודה,
שני.
תשובה
שלום וברכה
בתוך הדברים הרבים שכתבתי בעבר על נושא זה נמצאים מרכיבים רבים של ההתלבטות, ואני מניח שנחשפת אליהם.
בנושא הילדים, הדבר מאוד תלוי בכם. משפחה שיוצרת אווירה פתוחה בבית מצליחה לגדל ילדים שמבינים מצוין את המצב. הם לא נעשים מבולבלים, כי אם יודעים שאבא אינו נאמן למצוות ואמא כן, ושהם ילדים של שניהם, וכשהם יהיו גדולים – הם יבחרו את דרכם.
מניסיוני ראיתי כי משפחה שחיה עם הילדים בכנות ובאמת אינה מבלבלת אותם.
מה שיהיה קשה יותר זה לך או לו – לראות את הילדים לא הולכים בדרככם, ולא עושים דברים החשובים לכך.
כמובן, צריך לדבר על כל זה לפני הנישואין, ואף שלא יודעים בדיוק מה זה להיות נשוי ולגדל ילדים בגיל בני הנעורים עד שמגיעים לשם – בכל זאת הדיבור קודם יוצר מגמות ומטרות שאפשר שיעצבו את החיים המשותפים.
כללו של דבר: זה אפשרי, מאוד מאוד קשה ולא תמיד מצליח, וצריך לחשוב היטב קודם לכן.
כל טוב