שאלה
שלום רב!
אני בת 27 רווקה לאחרונה החלטתי לעשות עם עצמי הפסקה בנושא שידוכים , אני מרגישה שלפעמים אני לא כל כך יודעת מה לחפש, יש דברים שברורים לי מבחינת בית שאני רוצה בית עם מחשב , בחור שיקדיש זמן ללימוד תורה ושיהיו תכנים של קדושה בבית אך אני לא רוצה שהוא יהיה שמרני וסגור בדעותיו -כי אני מרגישה שזה יחנוק אותי,פחות או יותר אני יודעת איפה אני רוצה לשים את ילדיי (באיזה מוסדות חינוך) ,יודעת שאכסה את ראשי וכו' .
שאלתי היא :האם על פי הדברים האלו אניי מחליטה להיפגש עם בחורים ,איך אפשר לדעת מה בדיוק מתאים לי מבחינת זרם ,יש כל כך הרבה גוונים בציבור הדתי לאומי שאני לא תמיד מצליחה לדעת לאן לשייך את עצמי. (שואלים אותי האם אני משתייכת לציבור הדתי לייט , חרדלי , אמצע וקשה לי לענות על זה , אני מרגישה שאני דתייה וזהו אין לי איזה הגדרה מסויימת.)
אנשים שמקורבים אליי אומרים שאני עושה טעות בכך שאני בהפסקה גם בגלל גילי וגם שהם חושבים שכן צריך לצאת גם אם זה לא כל-כך מוגדר לי כי גם ככה יהיו דברים שאצטרך להתפשר עליהם ושאני צריכה לבדוק יותר את נושא התקשורת ביני לבין הבחור.
טענה נוספת שלהם אומרת שכשאצא אצליח יותר להרגיש מה יותר מתאים לי.
האם זו גישה נכונה ,פעמים רבות חשבתי כך אך לצערי זה לא כל כך עזר לי ונעשתי יותר מבולבלת .
אשמח לקבל דעה מאחד הרבנים שיוכלו לסייע לי בנושא.
תשובה
בעזה"י
שלום,
ראשית, אני מבין את ההתלבטויות, ענייני זוגיות ומציאת שידוך הם כל כך גבוהים- שלפעמים הסברות השיכליות הפשוטות, פשוט לא מספיקות בשביל לעשות סדר...
שנית, אני מציע ומבקש- לא להלחץ. לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים, כל דבר יבוא במקום ובזמן הראוי לו, גם חתונה. יש יתרונות לנישואים בגיל מוקדם ויש גם הרבה יתרונות לנישואים בגיל יותר מאוחר (מנסיון אישי) והעיקר שיהיה ברצון ה' וברצון האיש והאישה.
שלישית, לעצם העניין,
אין בן זוג מושלם/בת זוג מושלמת- קרי כזאת שעונה בדיוק בדיוק על מה שאני רוצה.
א. משום שאין בני אדם מושלמים
ב. משום שאדם מגלה שמה שהוא רצה במקור זה לא בהכרח מה שהוא צריך ואוהב...
לכן, חשוב לא לבא לדייטים עם צ'ק ליסט (רשימת מכולת בעברית צחה) אלא לזרום קצת (לפחות בדייטים הראשונים) ולראות אם יש זרימה משותפת, אם נעים ביחד, אם יש על מה לשוחח, אם יש קליק, אם יש עץ החיים הפשוטים ביחד.
אם יש את התשתית הזו אפשר לעבור לבדוק ולבחון בצורה יותר מדוקדקת ומכוונת.
אני מכיר הרבה חברים שלי שהתחתנו עם נשים נפלאות שלא היו בדיוק לפי הדרישות המקוריות שלהם- אבל מה לעשות, הם מאד אהבו אחד את השנייה...
מאידך, ברור שצריכה להיות תשתית משותפת.
אם לימוד תורה והקפדה על קלה כבחמורה מאד חשוב לך- אל תצאי עם בנים שאת יודעת שלא מקפידים.
אם את בכל זאת הולכת לחוף ים מעורב- אולי בחור שהוא שיעור י"ג בישיבה גבוהה לא מתאים לך.
כלומר, לחפש אזור גמיש ורחב- אבל משותף, גבולות משותפים רחבים שיכולים להיות תשתית (לא צריך יותר מזה) לתחילת קשר.
איך עושים את זה?
ראשית, לדעת להגיד למציע/ה בערך מה חשוב לך ומה את מחפשת- את לא חייבת לקטלג את עצמך בזרם מסויים, אבל כן להגדיר בערך גבולות ותחומי עניין ולהגיד למציעים.
שנית, לסנן הצעות- אבל בעדינות, לא לפסול ישר מישהו שלא עונה על כל הדרישות אלא להיות קצת יותר גמישים.
שלישית, לא לחשוש להגיד לא לפעמים- אם זה ממש ממש לא נראה לך, אל תתבישי להגיד לא להצעה! חבל עם עוגמת הנפש של שניכם.
רביעית, לבא לדייטים בלב פתוח בלי נסיון לבחון או לבדוק- פשוט להיות. תקדישי שעתיים-שלוש שאת פשוט את ופשוט באת להנות, לזרום ולהיות ביחד.
לפחות ב2-3 דייטים ראשונים.
חמישית, גם אם זה לא נגמר בחתונה- לא לקחת את זה כל כך קשה. הרי צריך להכיר בן אדם לפני שאפשר להתאהב בו ולהקים איתו בית- אם יצאתם כמה פעמים, למדתם להכיר אחד את השניה והתברר שזה "לא זה"- לא קרה כלום, זה בוודאי לא כשלון. נפגשתם, הכרתם והגעתם למסקנה (חד צדדית או משותפת) שאין עניין לנסות וליצור זוגיות- קורה, ממשיכים הלאה.
שישית, לא להתייאש! לא להתייאש! לא להתייאש!
כל חתונה היא נס סטטיסטי! לחשוב שמכל הבנות בעולם מצאתי את אישתי! לחשוב שמכל הגברים בעולם אשתי התאהבה דווקא בי! זה נס גלוי בכל חתונה וחתונה.
אבל הנס הזה קורה יום יום!!!
למליוני אנשים בכל רחבי העולם!!!
הקב"ה יושב ומזווג זיווגים- וזה פשוט עובד, לפעמים לוקח יותר זמן ולפעמים פחות- אבל בסוף זה קורה!
לגבי הפסקות.
אם זה נובע מיאוש ועצבות- ראי את הפסקה למעלה...
אם את מרגישה שאת צריכה קצת זמן להתאפס, לברר, לחזור לעצמך, לאגור כוחות- זה בסדר גמור, אבל כדאי לקצוב את זה בזמן כדי שזה לא תהפוך לבריחה.
והעיקר כמובן- להתפלל מעומק עומק הלב...
ברכה והצלחה
אור