שאלה
שלום רב,
רש"י מפרש את הפסוק כך:
"ופרע - סותר את קליעת שערה כדי לבזותה. מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן".
1. לכאורה נראה שאין קשר בין הפירוש שרש"י נותן, למסקנה שלו מהפסוק. אם "פרע" הכוונה לפיזור השיער (סותר את קליעת שערה), אז איך מגיע רש"י למסקנה שאסור לגלות את השיער? לכאורה היה צריך להגיע למסקנה שאסור לסתור את השיער. כלומר מותר ללכת בשיער אסוף, אבל אסור בשיער סתור (שהרי הוא לא מפרש "פרע=גלה", אלא "פרע=סתר")
2. מצד שני, מאחר ומן הסתם רש"י יודע על מה הוא מדבר, ולאחר שניישב את שאלתי הראשונה, אם גילוי הראש אסור, אז מהיכן לומדים שגילוי השיער גם הוא אסור?
מהיכן לומדים שכיסוי ראש הוא כיסוי השיער דווקא ולא רק כיסוי הראש? שהרי רש"י מדבר על גילוי הראש ולא גילוי השיער (וגם בפסוק מוזכר ראש ולא שיער). לא מוזכר פה שום עניין לגבי השיער... (כלומר, מי שיש לה שיער ארוך יכולה להראותו מחוץ לכיסוי הראש).
תשובה
שלום וברכה!
בלשון תורה וחז"ל פריעת ראש מדובר רק על שיער ולא על שום דבר אחר. כך ניתן לראות במסכת מועד קטן טו. שפריעת ראש מדבר על גידול שיער לגבי אבל. כך גם משתמע לגבי נזיר. באישה פריעת ראש הכוונה לגילוי שיער ( הרי לא ייתכן שמדובר שכהן גידל מהר שיער לאישה ). כך גם משמע ממסכת כתובות עב. רש"י מסביר שם ששמים סל על הראש, משמע שבלשון "פריעת ראש" מדובר על גילוי שיער. כך גם פירשו רוב רובם של הראשונים וכך נפסק להלכה. ואין לנו לפרש מדעתינו במיוחד בדברים שנוגעים להלכה למעשה ופרשנות שונה יכולה לשנות הלכה ( כך כתב הגאון מוילנא ).
אם את רוצה להרחיב בענין ראי דברי שו"ת שרידי אש חלק אבן העזר ס' ע"ח , שם הוא מבאר יפה מאד מה המקור לדין כיסוי ראש ואיך יש להבין את הפסוק.
בברכת חג כשר ושמח,
ר' חיים דב בריסק, צוות ישיבת הר עציון