שאלה
שלום לרב!
הביטוי ונשמרתם מאוד לנפשותיכם מופיע בתנ"ך בהקשר של עבודה זרה למשל:"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"
או "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל-תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהֹוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ"
ברצוני לשאול-איך התגלגלה הפרשנות שאנו משתמשים בה כיום למשפט הזה,למרות שהכיוון הוא אחר?
תודה!
תשובה
שלום ליטל,
מתוך בדיקה ראשונית של שאלתך מסתבר שעלית על נקודה קשה ומשמעותית.
כפי שאתה טענת הפסוק כתוב בהקשר ברור של איסור עבודה זרה. זאת ועוד. בכל מקום בש"ס ובמדרש שהוא מופיע חכמינו מתייחסים לפסוק בדיוק באותו ההקשר. היחיד שמתייחס לפסוק בהקשר המקובל היום של שמירת הגוף הוא נכרי. מסופר במסכת ברכות דף לב על שליט נכרי שראה חסיד מתפלל וכשאותו חסיד לא הגיב לשאלת שלום של השליט היות והיה באמצע תפילה, השליט הקשה עליו מאותו פסוק על כך שהוא מסכן את עצמו בזה שלא השיב לו. מתוך תשובת החסיד לשליט הנכרי מרומזת המשמעות המקורית של הפסוק בפשט. החסיד משכנע את השליט שיש להעמיד את מעמדו של מלך מלכי המלכים מעל למעמד של כל שליט אנושי. תובנה זו משקפת את תפיסת חז"ל שבתקופה הרומית העבודה זרה העיקרית שיש להילחם נגדה הייתה זו של האדרת השליט. אם כן תשובת החסיד אף שלא ציטט את הפסוק מתייחסת ישירות למובנה המקורי.
מצאתי בקיצור שולחן ערוך פסיקה בעניין שמירת בריאת הגוף בה הוא מצטט את הפסוק. אך הוא אינו מביא מקור לשימוש הזה. אם כן מהו המקור של השימוש? ככל הנראה המקור הוא ברמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש בפרק ד בו הוא דן בהלכות מעקה וכולל בה מצווה נוספת של הסרת כל מכשול או דבר שיכול לסכן את האדם. הוא מביא שם את התחלת הפסוק, "השמר לך וכו כבסיס לפסיקה.
אלא שמצאתי בספר מנחת חינוך במצוות מעקה פליאה על השימוש של הרמב"ם בפסוק זה בהקשר של איסור סיכון החיים ממש מהטעם שאתה העלית. ועוד – הוא מביא את הגמרא במסכת ברכות ותמה איך אפשר להשתמש בפירוש לפסוק שכופר ומין הוא שחידש אותו!! בסוף הקטע הוא מניח שבוודאי לרמב"ם היה מקור לשימוש, אבל שמקור זה נעלם מאתנו או שנאבד לנו.
יישר כוחך ותודה על השאלה
בברכה, דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם