וידוי!

את מתכוונת ל:
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי"

פירוש כמיטב הבנתי:
הכעיס והקניט-
גרם לי לחטוא בעבודת המידות הפרטית שלי במידת הכעס או בחוסר סבלנות, קוצר רוח ועצבנות יתר, שמביאים אדם פעמים רבות לידי עבירה בין אדם לחברו ובין אדם למקום.

או שחטא כנגדי-
חטא של ממש כלפי (שימי לב שכאן 'לכאורה' נראה מותר חס וחלילה שלא לסלוח, אלא שאנו מבקשים שלא יהיה בליבנו עליו- גם כדי שלא יצטברו בליבנו רגשות של מרירות הרסנית, וגם כי כך גם היינו רוצים שהקב"ה ינהג כלפינו)

בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. פגיעה מכל סוג בשלושה צדדים של האדם:
גופו ממש- כמו חבלה, כספו ורכושו של אדם, וכבודו של אדם- נפשו, ביטחונו העצמי והמוניטין שלו בציבור וכו'.

בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה.
בכל האופנים בהם יוכל אדם לפגוע בי:
שוגג- בטעות, מזיד- בכוונה, בדיבור- דברים (כגון לשון הרע) ומעשה- בגופו ממש.

בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.-

מן הראוי לציין שהווידוי כולו הוא מתוך קריאת שמע על פי האר"י הקדוש, כלומר, בעל אופי קבלי. זו גם הסיבה שהנחת המוצא שלו היא שצריך לסלוח לכל אחד גם כאשר לא מגיע לו. זהו חלק מתפיסה קבלית עמוקה עד אין חקר שלא כאן המקום לעסוק בה. תפיסה זו אומרת שנשמתו של אדם רגיל עוברת בעולמנו שלנו כמה תקופות חיים, כאשר בכל תקופת חיים כזו היא מנסה לתקן את עצמה יותר ויותר עד שתגיע למעלה של שלימות. כאשר אדם חוטא ולא חוזר בתשובה, או שגורם נזק לאדם שלא מוחל לו- אומרת הקבלה שבשמיים מצווים על נשמתו של אותו חוטא לחזור ולהיוולד בעולם ולחיות חיים שלמים רק על מנת לתקן את אותה עבירה שביצע בעבר! לכן אנו מתפללים, שגם אם אדם פגע בי בגלגול זה או אחר- נוכל אנו לסלוח לו וגם בשמיים יסלחו לו ולא יגזרו עליו את הגורל האכזר של לחיות שוב חיים שלמים מלאי סבל בעולם הזה.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וְחוֹלָאִים רָעִים:
זוהי בקשה כלפי ריבונו של עולם והיא נוגעת אלינו. אנו מבקשים מה' שיסלח גם לנו, כפי שאנו משתדלים לסלוח לאחרים. אנו חוזרים בתשובה בכך שאנו מנסים לקבל על עצמנו שלא לחטוא שוב, ואנו מבקשים סליחה על מה שהיה.
נאמר ש,יסורים ממרקים", כלומר, על ידי סבל וכאב בעולם הזה, הקב"ה מטהר אותנו מכל חטאינו ומתקן את נשמתנו, אך מה לעשות ואין לנו הכח לעמוד בסבל הנורא המגיע לנו על פי דין, ולכן אנו פונים אל ה' שיטהר אותנו, אבל לא באותם יסורים נוראים.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי
אנא ה'! קבל גם את מה שאמרתי כאן וגם את מה שלא אמרתי אך ליבי אמר (והקב"ה הרי הוא לבדו "חוקר לבבות") ויהיו לרצון לפניך ה'- הגואל אותי מצרותי, וצורי- כמו סלע בנהר שוטף- הנקודה היציבה והמנחמת היחידה המגינה עלי מהזרם השוטף של המציאות.

קיים קושי עם הווידוי הזה עבורנו כאנשים החיים בעולם הזה שרחוק מחזון הקדושה של לסלוח לכל אדם באשר הוא. אנו מנסים ככל יכולתנו לצאת מתוך נקודת הנחה שה' הוא שברא את העולם, הוא שמנהל אותו, והוא שולח לנו נסיונות בצורת אנשים הפוגעים או מכעיסים אותנו על מנת שנוכל לתקן את עצמנו ולהתקרב אליו עוד יותר.

מקווה שעזרתי והדברים לרוחך, והלוואי שנזכה כולנו לסלוח ולמחול בכוונה שלמה.

אלעד.
(המשיב אינו רב.)