שאלה
שלום רב
אני לומד מכתבי הרב קוק והמהר"ל בנושא נבואה.
לפי הרב קוק - הקב"ה הוא למעשה המקור ל"כלליות הגדולה ביותר", ואם מישהו מחובר לזה - המשמעות היא שהוא מצליח לראות את המציאות בראיה רחבה מאוד. כאילו שמחשבתו וקליטתו את המציאות הופכת בהירה מאוד ומכאן הוא יכול להסיק מסקנות מרחיקות לכת בהרבה מאשר הסתכלות רגילה של אדם מן השורה על המציאות.
רציתי לשאול, לפי הבנה זו, האם כל מה שכתוב בתורה "ויאמר ה' אם משה" (או אל נביאים אחרים) זה באמת דיבור של ה', והוא אכן אמר את הטקסט שכתוב בתורה, אל משה או אהרון (או שאר הנביאים), או שהכתוב רק "מדבר בלשון בני אדם" ומשה למעשה מסביר לנו בתורה, מה הוא הבין מתוך ההסתכלות הרחבה במציאות שהוא הצליח להשיג?
בברכה
תשובה
ודאי שכשכתוב ויאמר/וידבר ה' אל משה זה משהו מפורש, שהרי מדובר על נבואה, ולא סתם מעלת נבואה רגילה אלא מעלת משה ש"פה אל פה אדבר בו"