שאלה
שלום לכבוד הרב.
הייתי מעוניינת לדעת האם עניין הרהורי עבירה קשים מעבירה זה 'הלכה' או שזה 'עצת חכמים'?
או משהו אחר בכלל?
תודה מראש,
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
זו מציאות !!!!!!!
האדם בנוי ממודע ותת-מודע ישנם ריחות, מראות ,צבעים וקולות וסיטואציות שהאדם בוחן אותם
במודע שלו,
וישנם שהאדם לא מודע אליהם אך הם חודרים עמוק עמוק
אל תוך עומק ההכרה - אל התת מודע.
ראי באיזה כישרון כתב הרמב"ם את הדברים הבאים:
רמב"ם הלכות תשובה פרק ד
"(ג) המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם,"
כלומר האדם לא יודע מה נכנס למוך התת מודע שלו!!!
כן,
מראה קטן של אשה לא צנועה,
קולה המזמר,
צבע בגדיה,
שערה הארוך,
וכ"ו וכ"ו.
נכנס לתת מודע שלך !!!!
ומתי זה יצוף ?
לפתע פתאום!!!!!!
אתה לא תכננתה לחשוב אבל במקרה....אתה נזכר ב:
בקול, בריח,במראה. ב.....
וכיוון שהאדם חושב אסוציאטיבית הרי שמחשבותך
יכולות לשאת אותך למשך שעות !!!למחוזות ילדות,
לחברים, לארועים שקרו ..
והכל מתוך התת מודע שלך.
את כל זה התורה יודעת ולכן היא אוסרת על האדם
להכניס את עצמו למצב בו התת מודע שלו יתמלא ב..
הרהורי עבירה שיצופו לפתע פתאום............
ועוד דעי לך כי אם המראה ,הקול ,והריח,של אשה זרה שהיא לא אישתו של האדם יצוף מתוך
התת-מודע בזמן הכי אינטימי של האדם עם אישתו-
זהו זנות במחשבה.איסור חמור!!
אסור לאדם לשתות בכוס זו ולתת את עיניו (לא בכוונה!!!!!) בכוס אחר.
ועל כן הרהורי עבירה קשים מעבירה.
בברכה,
עוזיאל