שאלה
שלום. נתקלתי במצב מבלבל ולא ברור-רציתי לשמוע דעה נוספת.תודה!
אני וחבר שלי(במשך השנה וחצי האחרונות) התחלנו לדבר על חתונה.למען האמת אנחנו מדברים על זה המון..אבל בחודשים האחרונים באופן רציני לחלוטין.הוא בן 21 ואני בת 18. הכל ב"ה מושלם פורח ומלבלב מלבד דבר אחד שמפריע לו. חלק מהצניעות שלי.שנינו אוהבים אחד את השניה מאוד מאוד ויודעים שאכן אנחנו מתאימים זה לזה ורוצים להתחתן!(זה עם זו...) אך ישנו המצב הלא נח שניצב מולי.. או אנחנו או הצניעות שלי.("חוסר" צניעות..) אני אל רואה את עצמי כבחורה לא צנועה ששוברת מוסכמות ופורצת גדרות! הוא טוען שאיך שאני כרגע מאוד מפריע לו בצעד הסופי לחתונה!הוא חשוב לי מאוד ואינני מוכנה לוותר עליו אף פעם!!אך קשה לי עם המחיקה העצמית הזו למען זה.. קשה לי שאינו מסוגל לקבל את העובדה הזו..כפי שהיא..
רציתי לשמוע חוות דעת מה עליי לעשות.. אוליי עצה בשבילו..בשביל שנינו... ואיך אפשר לפתור דילמות כאלו בין בני זוג על מנת להישאר ביחד! תודה רבה...!!!
תשובה
שלום לך
כיון שאיני בקיא בפרטים, אתן לך רעיונות כלליים ואני מקווה שהם יעזר לך.
א. אני באמת מקווה שהדברים בסופו של דבר יסתדרו.
ב. את עוד תלמדי בחייך שזוגיות כוללת בתוכה גם וויתור לשני ולא רק הסכמות בכל דבר. חלק מהיכולת של בני זוג לחיות ביחד זו היכולת לפנות חלל לאדם נוסף בתוכך.
ג. פינוי חלל אינו אומר מחיקת עצמך אלא מציאת עמק השווה ביניכם.
לאור כל הנ"ל אני מציע לך לדבר איתו ביושר על כך, ללכת קצת לקראתו ולבחון האם גם הוא מוכן ללכת לקראתך, האם האהבה שכפי שאמרתי כוללת בתוכה גם רצון לוויתור היא דו-צדדית.
בהצלחה, אריאל