שאלה
שלום רב
חז"ל אמרו על הפסוק "והלכת בדרכיו" (דברים כ"ח, ט') "מה הוא חנון ורחום - אף אתה היה חנון ורחום" (שבת קל"ג:).
איך הדבר מסתדר ע"פ תפוסתו של הרמב"ם את הקב"ה - שאותו אפשר "לתאר" רק על דרך השלילה? כלומר, לא ניתן לומר על הקב"ה כלל שהוא "רחום", כיוון שזה מצמצם אותו, כמו"כ לא ניתן לומר שהוא "אכזר" כי גם זה מצמצם אותו. לפי הרמב"ם כל דבר חיובי שנאמר על הקב"ה - אינו נכון, אלא בדרך השלילה.
איך, לפי זה, ניתן להיות "כמו" הקב"ה וללכת בדרכיו? הכי אנחנו לא יודעים כלל מה מידותיו ומה דרכיו?
וע"פ תפיסת הרב קוק, אפילו יותר קשה: הרב קוק תופס את הקב"ה כ"שורש הקיום" ו"נשמת המציאות". האם ל"שורש הקיום" יש מידות ודרכים כלל? הכי כל דרך וכל מידה שקיימת במציאות - נמצאת בשורשה, ולא רק מידות מסויימות?
אשמח לתשובה
תודה
תשובה
שלום
כתב הרמב"ם במורה נבוכים (א, נד) "תכלית מעלת האדם להידמות לו יתעלה כפי היכולת, כלומר: שנדמה מעשינו למעשיו כמו שבארו בפירוש קדושים תהיו - אמרו: מה הוא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא רחום אף אתה היה רחום [וכל עיקר הכוונה שהתארים המיוחסים לו הם תארי מעשיו, לא שהוא בעל איכות]." וזו גם דעת הרב קוק זצ"ל.
בברכה אייל משה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם