"והוא אדונך ואת תשתחווי לו..."

הפסוק שהבאת מופיע במזמור תהילים פרק מה. פרק זה עוסק בבת מלך זה המובאת אל היכלו של מלך ישראל כדי להיות אחת מנשותיו. לכן המשורר קורא לה להשתחוות למלך כמו ששאר נתיניו משתחווים לו, וכפי שבת שבע משתחוה למלך דוד האדון של כלל ישראל.
כמובן אין להקיש מכאן לכל מערכת יחסים אחרת שאינה מתייחסת למלכות.
דרך אגב חז"ל פירשו את הפרק הזה כמשל על לימוד תורה, ולא כפשוטו, ואת הפירוש שלהם
כמשל כינו: "פשוטו של מקרא"
ככלל עלינו לדעת שמעמדה של האישה כפי שהוא מופיע במקורותינו אינו מציג את האידיאל שהתורה מכוונת אליו, אלא הוא מבוסס על מעמדה בחברה שבה היו החכמים או הסופרים שיצרו את המקורות הללו. ולכן אף בדברי חז"ל או הראשונים ניתן למצוא אמירות שבהם האישה במעמד נחות. אך לעומת זאת בקרב חכמים שחיו במקומות שבהם מעמדה היה מכובד יותר עקב עצמאות כלכלית וכדומה, גם ההתייחסות שלהם למעמדה מכובד יותר. לענין זה כדאי לעיין בספר החשוב של פרופ' אברהם גרוסמן חסידות ומורדות, שם עולה בבירור התמונה שהצגתי בדברי ביחס לאותם אנשים שהזכרת, שמכים או פוגעים בנשותיהם על בסיס הפסוק הנזכר, עליהם אומר הכתוב "ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ובפושעים יכשלו בם".
אנשים רשעים אלה מנצלים לרעה את התורה כדי לעשות מעשי פשע והם עתידים לתת על כך את הדין.
מראש כל בחורה שעומדת להתחתן עליה להזהר מפני גילויים של גישה כזו מצד הבחור [ויש סימנים מובהקים לכך], ובכל מקרה רצוי לחתום לפני החתונה הסכם קדם נישואים, כדי שאם יתברר שהבעל הוא כזה תוכל האישה להשתחרר ממנו בקלות
בברכה
הרב ברוך קהת