שאלה
בקיץ החלטתי לקחת על עצמי להתלבש יותר צנוע, וללכת עם שלושתרבה וחצאיות אחרי הברך.
וגם אמרתי לה' שאני מבטיחה ללכת ככה.
אחרי כמה זמן זה היה לי נורא קשה,ומהר מידי.
אבל הרגשתי שאני חייבת מעכשיו ללכת ככה,כי הבטחתי. אבל לא חשבתי שזה נדר.
אני עושה שירות לאומי בבית ספר יסודי, ודיברתי על זה עם הרב שם,
הוא אמר לי שכדאי שאני יעשה התרת נדרים.
אז עמדתי מולו ומול עוד שתי אנשים מהבית ספר, והרב סיפר להם שלקחתי על עצמי ללכת עם שלושתרבה, וכו'.. והם אמרו מותר לך 3 פעמים.
אבל עכשיו כשאני נזכרת בזה, הוא לא אמר כלום על החצאיות.
רציתי לדעת אם זה עדיין נחשב שהנדר התבטל?
וגם רציתי לדעת אם זה בכלל נחשב כנדר? כי קראתי קצת והבנתי שאם לא אומרים במילים מדויקות שזה נדר, אז זה לא נחשב.
וגם- האם ההתרת נדרים שאומרים בסליחות לפני ראש השנה, נחשבת?
אשמח לתשובה בהקדם!
תודה רבה! :]
תשובה
שלום וברכה!
נתחיל מעניין הצניעות ואז נעבור לשאלתך בעניין הנדר.
לעניין ערך הצניעות:
חובה על כל אדם מישראל להתנהג בצניעות. התנהגות זו היא באופן כללי, לא להתבלט יתר על המידה. הדבר ניכר יותר אצל אישה, שאם היא תתבלט, עלולה למשוך את תשומת ליבו של האחר. כמו כן הצניעות האישית זו ערך בפני עצמו וחובה הלכתית להתנהג ולהתלבש בצניעות גם אם אישה לבדה בחדרה. אגב גם גבר חייב להתלבש ולנהוג בצניעות אפילו הוא לבדו בחדרי חדרים. הסיבה לכך שיש חובה להיות צנוע בפני בורא עולם שהוא בכל מקום וגם בחושך רואה הכל (משנה ברורה ס' ב ס"ק א).
לכן, בשאלה על אורך השרוולים או על צבע הבגדים, קצת קשה לענות - שכן, ייתכנו שמלות ארוכות שאינן צנועות [כיוון שהן בולטות]. ולכן, הכלל הוא- שהבגדים צריכים להיות לא בולטים ולא מגלים את אברי הגוף שע"פ ההלכה חייבים להיות מכוסים.
לעניין הנדר, בוודאי שאם אדם נדר נדר לא לחטוא באיזה דבר, מי אשר יתיר לו להתחיל לחטוא?!
נניח שאדם נדר לא לאכול חזיר, האם התרת הנדר תועיל לו במשהו? הוא מחוייב מול הקב"ה, עם או בלי הנדר.
בנוסף, התרת נדר לא יכולה להיעשות ע"י שלושה אנשים באופן שתיארת, אלא רק מול חכם הבקיא בדיני נדרים. התרת נדרים בפני שלושה אנשים מועילה רק לנדרים שאדם לא זוכר אותם או לא ידע שהם נדרים, אך לא לנדרים שאדם לקח על עצמו במכוון ומודע אליהם היטב.
אם תרצי, תוכלי ליצור עמי קשר טלפוני (מספר שלי הוא 052-6951400), ונוכל לבדוק את נושא הנדר.
נכון לעכשיו, הנדר בחזקו עומד על כל מרכיביו.
בברכה,
חיים בריסק