התרחקות - מתגעגעת לאמונה התמימה

שלום יקרה.
דבר ראשון - קבלי התנצלות כנה על העיכוב בתשובה.
מי יודע אולי לא בכדי התעכבה התשובה עד חג סוכות,
שהרי הסוכה כידוע – היא ´צילא דמהימנותא´ - צל האמונה.
ה´נתיבות שלום´ אומר שמה שמיוחד במצוות הסוכה זה,
שאת כל המצוות אנחנו מקיימים בגופנו או על גופנו,
ואילו במצוות סוכה אנחנו נכנסים כל כולנו לתוך המצווה.
ולמה זה? מפני שעניין סוכה היא אמונה.
וכמו שהסוכה מקיפה אותנו לגמרי, כך גם האמונה מקיפה אותנו בכל המצבים – אם אסק שמיים שם אתה, וגם אם אציעה שאול, במדרגות הנמוכות ביותר, גם אז הנך איתי.

באמת איך מחזירים רצון?
את חושבת שאם אדם רוצה לרצות הוא כבר רוצה?
רצון חזק לרצות, בעיני הוא רצון חזק להתקדם.
יודעת למה? כי כשיש למישהו יד משותקת ח"ו,
גם אם הוא מקבל כוויה דרגה ג´ הוא לא מרגיש את זה.
אבל כשיש תחושת כאב, אנחנו יודעים שעדיין קיים החיבור.
ואת בעצמך אומרת שזה כואב לך. כאב חזק בלב. ואת מרגישה רחוקה. ובהסתר.
אז אחות יקרה שלי, אל תיפלי ליאוש,
תדעי שאכן קיים בך רצון עז! צמא לקרבת אלוקים! וזה בכלל לא מובן מאליו..
את מתגעגעת לאמונה התמימה בה´ – אשרייך!!
צודקת. יש תקופות שהם יותר חשוכות לנו, ואני כל כך מבינה אותך.
צריך לזכור שמהתקופות האלה אנחנו צריכים להשתלם ולעלות חזקים יותר, שלמים יותר באמונה.
וכן, זה יכול להיות די קשה. יודעת מה, ממש קשה אפילו.
אמונה אנחנו צריכים ללמוד.
כי אמונה זה כמו לב ביחס לשאר האיברים - הלב הוא העיקר אבל הוא קטן בכמות לעומת שאר האיברים.
זה טוב ויפה להאמין שככה זה ויש מי שאמר והיה העולם וזהו.
אבל זה לא מספיק, אמונה צריך ללמוד. לימוד אמונה הוא לימוד שמעמיק את ההכרה בה´.

ומה שנראה לי, זה שהנשמה שלך דורשת יותר. להעמיק באמונה.
כי האמונה שלנו היא עבודה אישית. כוח האמונה הוא כוח שהוא מעל ומעבר לשכל.
האמונה היא דבר הגיוני שהשכל לא דוחה אותו. אבל גם לא מוכיח אותו בודאות של מאה אחוז.
ובשביל זה יש לנו תכונה ישראלית מיוחדת והיא תכונת האמונה.
האמונה היא כוח שהקב"ה נטע בכל אחד מאיתנו לזהות למה הוא מחובר ומה זר לו.
האמונה היא כוח פנימי שנותן לנו לזהות מה חלק מן החיים שלנו ומה הוא מזוייף ולא חלק אמיתי מאיתנו.
האמונה בבורא עולם היא צריכה לבוא מבפנים ממקור עליון יותר מאשר מן השכל.
ההוכחות הם רק כלי עזר שעל גביו צריכה להיבנות האמונה.
ולכן אני חושבת שאם את מחפשת להחזיר אמונה תמימה, הדרך זה ללמוד איזה ספר אמונה שאת מתחברת אליו, ואם תרצי, אשמח להמליץ לך בכיף.
כי אמנם תכונת האמונה טבועה בנו מילדותנו, אך ככל שאנו גדלים כך יש צורך לפתח אותה.
אמונה של אדם בוגר שונה מאשר אמונה של ילד קטן.
ההבדל בין אמונה בוגרת לאמונה של ילד היא בעומק של האמונה ובתפיסה הכללית שלה.
ככל שאנו גודלים כך האמונה נהפכת להיות המבט הכי בסיסי וכללי שמלווה אותנו.


עוד משהו, צריך לחשוב מה גרם לזה להעלם, את יודעת שיש לך כבר את היכולת הזו להיות קרובה. הרי היית שם, בתמימות, בהשתוקקות, בכמיהה העזה.
יכול להיות מאוד, ששם טמון המפתח לעלייה חזרה.
אז לפעמים זוהי עמידה במקום, שפשוט מחזירה אותנו אחורה, וצריך רק לפתוח עיניים חזק בלי למצמץ ולשים לב לזה ולעלות חזרה. אבל לפעמים זה משהו אולי קצת יותר גדול ומשמעותי שהשפיע עלינו. שווה בדיקה.

יש דבר אחד נוסף וחשוב שעלינו לזכור, זה גם מה שנותן כח להמשיך הרבה פעמים:
הקב"ה הוא אבא שלנו, והוא דואג לנו הכי בעולם.
ואת החיבור הזה אנחנו יכולת להרגיש הכי טוב בתפילה.
תתפללי על זה, זה השיח הישיר שיש לנו עם ריבונו! כל יום!!
“המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". כל יום ישנו חידוש בעבודת ה´ שלנו.
דברי איתו. מתי שאת רוצה, הוא זמין תמיד. ביומן שיחות שלו אין קטגוריה של ´שיחות שלו נענו´.

ואת באמת צודקת – באמת האמונה היא היסוד לכל ענייני עבודת ה´,
אבל צריך לזכור שזה תהליך. עבודה שלימה. צריך סבלנות, ואל לנו להתייאש בדרך.
אני מקווה שהתשובה עזרה ולו במעט.
את יודעת, אומרים בשם האדמו"ר מלכוביץ´ שסוכות זה חג האסיף, תקופת השנה.
ואנחנו יכולים לאסוף ולקחת מהחג הקדוש הזה תקיפות וחיזוק באמונה לכל השנה.
אז שיהיה בהצלחה, ואני במייל, אם תרצי,
לכל שאלה ועניין. חג שמח!
נעמה
naaletz.a@gmail.com