שאלה
שלום כבוד הרב.
ברוך ה' אני בתהליך התחזקות ואני מאוד שמחה שגיליתי את הדרך האמיתית!!
אני נמצאת בכיתה של בנות שלא כל כך מחוזקות ורובן מרוחקות מה'.. אני מנסה לקרב אותן והן נותנות לי להרגיש שמה שאני אומרת לא מזיז להן וזה מאוד מחליש אותי לראות את המצב הרוחני שלהן. ניסיתי להסביר להן על שמירת נגיעה והן אומרות שהן מציבות לעצמן גבולות בעניין הזה,על לבישת מכנסיים- והן אומרות שיש מכנסיים לבנות לכן זה לא "כלי גבר" והן לא לובשות מכנסיים עם גזרה ממש ממש נמוכה (כמו שפעם אני הייתי לובשת) אז זה "בסדר", על תפילה- "אין לנו כוח להתפלל ממילא ה' לא עונה לנו..." וכשבנות אחרות רוצות להתפלל הן לא מפסיקות לדבר וזה בכלל לא מעניין אותן כשאומרים להן להפסיק.
חשוב לי לציין שפעם הגדרתי את עצמי דתיה, אבל בעצם רק שמרתי שבת.. הלכתי עם מכנסיים, חצאיות קצרות מאוד, גופיות, לא התפללתי.. ברוך ה' הרגשתי לא טוב עם עצמי ובעקבות כך פניתי לרב של השכונה והוא עזר לי מאוד וברוך ה' שאני יכולה להיעזר בו.
המצב של הכיתה של ובכלל של האנשים המרוחקים מה' שאני רואה ממש מעציב אותי. חשבתי על לעבור בית ספר אבל יש לי קשיי הסתגלות נורא קשים ועד שהתרגלתי לאולפנה שאני נמצאת בה...
מקווה שכבוד הרב יענה לי בהקדם.
בתודה. קרן
תשובה
ב"ה
שלום לך,
ראשית, יישר כח על דבוקותך ומסירותך. אני משוכנע שהנחישות בה את עוסקת בהתקדמות עבודת ה' שלך, יובילו אותך קדימה.
אני מציע לך להשאר בבית ספרך - אם לא נותרו לך יותר משנה שנתיים לסיום התיכון.
אני משוכנע שהתרומה שלך לכיתה - גם אם אינן מראות זאת היא עצומה.
במקביל, השתדלי למצוא אחר שעות הלימודים, שיעור כזה או אחר שמאפשר לך להתקדם וכן "עשי לך רב" כדי שיהיה לך במי להיוועץ.
בברכה,
שי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם