שאלה
שלום הרב,
הגמ' במס' קידושין מציגה מקרה בו כלב רודף אחרי אשה, וכשרואה אותה אדם היא מסכימה להתקדש לו תמורת הצלתה מהכלב. הלה מציל אותה ויש הסתפקות האם היא מקודשת לו בזה, משום שכיון שהוא חייב בהצלתה ממילא (מדין לא תעמוד על דם רעך) אז אי אפשר לקדשה בכסף שהוא כבר מחוייב לתת לה.
לכאורה יש קושיה, הרי בגמ' סנהדרין מובא כי רודף ונרדף ששיברו כלים במרוצתם הדין הוא שהרודף פטור משום קלב"מ, והנרדף חייב לשלם, משום שאין סיבה לפוטרו מתשלום הממון לאחר שניצל.
ועתה נובין ונידון: נהי שחייב להצילה מדין "לא תעמוד" מ"מ הייתה חייבת להחזיר לו התשלום עבור הכיכר שבעזרתה הוא השתיק את הכלב! בדיוק כמו ידידנו הנרדף מסנהדרין שחייב לשלם בסיום המרדף.
אם כך - מדוע שלא תתקדש לו עבור כיכר זו??
בברכה, יצחק.
תשובה
שלום וברכה
אינני חושב שאתה צודק שהיא הייתה צריכה לשלם לו את הככר.
הדבר אינו קשור לסוגיה שצטטת, כי אם לסוגית מציל מיד הארי אם חייב לשלם לו.
אם לא חייב לשלם – הרי שהקושיה שלך נופלת.
הסוגיה שצטטת אינה קשורה לעניין. מה שכתוב בסנהדרין הוא שהנרדף חייב לשלם על ממון שהזיק בבריחתו. ברם, אין לזה קשר לצורך לשלם על ככר שמישהו הוציא כדי להציל אותו.
כל טוב