שאלה
שלום וברכה,
רציתי לשאול מדוע יש לאדם צורך-בלתי פוסק- להתקדם תמיד?
כל הטכנולוגיה וכל ענפי העיסוק האחרים לא חדלים מלנוע?
במילים אחרות- למה מ פ ר י ע לאדם אם הוא נמצא באותו סטטוס?
למה יש לאדם תמיד חוסר הסתפקות במצב שהוא נמצא בו עכשיו?
ותמיד - יש לנו שאיפות לעשות דברים גדולים?
ברור לי שהחולשה הזו כביכול- יש בה יתרון גדול!
אולם- אני רוצה להבין-למה המחשבה שלנו כל הזמן מוטרדת ב"איך להתקדם"?
נא להתייחס בעיקר לשאלה הבאה:
למה אנחנו צריכים לעשות מעשים גדולים?
למה לא לחיות חיים פשוטים?
תודה רבה רבה!
תשובה
בסד
שלום רב
היות והאדם מורכב מ["אד]"ו["דם]" דהינו חומר ורוח ,גוף ונשמה. והרוח היא אין סופית ששואפת תמיד להתקדם ולהתרחב.כי זו תכונתה של הנשמה והרוח. לכן לעולם לא ימצא האדם מנוחה בחייו, כי המנוחה היא נחלת החומר ,הגוף. אבל "הרוח(והנפש) לעולם לא תימלא"אמר שלמה המלך בקוהלת.
תובנה זו מסבירה לנו את רצונו של האדם ושאיפותיו הרוחניות ,הן בלימוד תורה הן במוסריות והן במחקר מדעי.
בברכה