התקדמות והתחזקות

שלום.

סחטיין על החיים שלך. נשמע שאת בחורה רצינית שרוצה להפיק מהחיים שלה את כל הטוב שטמון בהם.
הטוב האמיתי, הרוחני.

כשאדם עובר שינוי לטובה,
הדבר הכי טבעי זה שהוא ירצה בבת- אחת להפוך להיות אחר.
לקיים את כ*-ל מה שלא קיימתי.
לשמור את כל מה שלא שמרתי.
עכשיו, הרגע.

אבל האמת היא שלא רק שזה מזיק מאוד לנפש שלנו שכדי להישאר בריאה מבינה רק את שפת ההדרגתיות, זה אפילו לא יעיל.
זה דומה קצת לדיאטת כאסח- אוכלים שבועיים רק ירקות ושותים רק מים ואז נמאס, אוכלים אוכלים אוכלים ומשמינים יותר ממקודם.

גם הנשמה, כמו הגוף, צריכה להשתנות בשלבים.
לאט לאט לאט.

כמה זמן את חושבת שאני אחזיק מעמד, אם מהיום אני אפסיק לדבר בפלאפון?
אבל כלום- הודעות, שירים, תמונות, שיחות נכנסות.
כ ל ו ם.
לדעתי, לא יותר משלושה ימים. כי אין כאן הגיון- אני לא יכולה להתרגל לחיים כל כך שונים ממה שחייתי עד עכשיו, אם זה קורה בבת אחת.

ההארה שהיתה לך לפני חודשיים היא הזדמנות מעולה להתקדם בעבודת ה´ שלך וממה שאת מתארת נראה שאת מבינה את זה יותר ממני,
אבל צריך לקחת אותה באיזי.
מה הכוונה? הרי לקיים את התורה זה עסק רציני ביותר. נכון, ובשביל שגם לטווח ארוך החיים שלך יהיו חיי תורה, צריך להיות חכמים.

למשל, להפסיק עם בנים- זו מטרה מצויינת.
אבל אי אפשר ברגע אחד להשיג אותה בשלימות.
יכול להיות שהיום את מצליחה ומתגברת כל פעם מחדש, אבל כדי שזה יחזיק מעמד כמו שאנחנו רוצים, צריך לעבוד על זה בשלבים.
להפסיק להפגש עם בנים מיוזמתך, בתור התחלה.
אחרי שבועיים ככה, כבר קצת התרגלת לזה, עכשיו אפשר לעלות קומה ולא להגיע למפגשים כאלה גם אם לא את יזמת אותם.
השלב הבא יהיה לא להתקשר אליהם אם אין לך משהו שאת צריכה לדעת ורק הם יכולים לעזור לך,
אח"כ לא להתקשר גם אם זה רק טכני.
לוותר על הודעות,
כשנפגשים ברחוב- לדבר רק כמה דקות ולא להכנס לשיחות רציניות...
עד שלאט לאט תמצאי את עצמך לא צריכה את זה. לא מתגעגעת לזה. לא חושבת על זה.


ככה לגבי כל אחד מהתחומים שציינת- צניעות בלבוש, שמיעת שירים מסויימים, לראות סרטים ותכניות.
[שינוי אמיתי לא מתרחש בבת- אחת.]

זה ישפיע בע"ה גם על היחס של חברות שלך לכל השינוי הזה שאת עוברת.
כשזה בא בהדרגה, גם החברה רואה בזה בד"כ משהו יותר בריא ואמיתי.
וגם אם לא, גם אם אנשים עדיין יעקמו עליך פרצוף, אולי זה פחות יפריע לך.
את תדעי שאת פועלת בצורה חכמה, ומי שלא מסוגל להתמודד עם זה, זה כבר בעיה שלו.

וחוץ מכל זה, כדאי לך לשאול את עצמך-
מה השתנה בבפנים שלך, במחשבות, בתפיסה שלך את המציאות.
האם עכשיו את מאמינה? מאמינה בי"ג עיקרים של אמונת ישראל, או שמדובר בתחושה כללית כזאת של סבבה עם המצוות?
אני לרגע לא מזלזלת בהרגשה כזו, אבל שווה לחזק את היסודות שלה- ע"י לימוד אמונה,
לשאול את השאלות שלך ולחפש תשובות.
אני ממליצה לך על "מכתבים לטליה" אם בא לך משהו קליל כזה ועל הכוזרי, אם את בקטע לשבת וללמוד חזק.

מאחלת לך הרבה סבלנות בדרך, ובע"ה הצלחה גדולה.
שנה טובה ומתוקה
Rutav89@gmail.com
רות.