שאלה
שלום.
אני נשואה ארבע וחצי שנים ובעלי עדין מחובר מאוד להורים שלו. לחמי וחמותי יש שתי ילדים- האחד רווק עם בעיות נפשיות והשני (בעלי)הוא מבחינתם הבן המוצלח ולכן הם משקיעים את כל כולם אליו ולמשפחה (שני ילדים והשלישי שבדרך). הם נמצאים אצלנו לפחות שלוש פעמים בשבוע ונותנים עצות (תלונות) על ההיתנהלות בבית.
ההורים מאוד פגיעים ואי אפשר להעיר להם והבעיה היא שזה גם פוגע בשלום בית שלי עם בעלי כי אני שופכת את ליבי לפניו ומהצד השני גם הם באים בתלונות אליו על ההיתנהלות שמבחינתם היא לקויה.
שכחתי לציין שאנחנו גרים כחצי שעה נסיעה מהם (בישוב אחר).
אני לא יודעת מה לעשות?! אני חושבת על מעבר של דירה הבעיה היא שאני לא בטוחה שזה יעזור כי חמי כבר זרק לנו שאם נעבור הם יעברו איתנו.
אני אשמח לתשובה בדחיפות. בתודה וסליחה על האריכות.
תשובה
בס"ד
שלום רב!
מדברייך ניכר שהמצב בו אתם נתונים הוא די מורכב, אך מבחינתך הוא כבר בגדר בלתי-נסבל. כיון שכך אין פתרונות קסם אלא חשוב שתהייה לך נכונות לעבור תהליך לשם השגת שלןם-בית אמיתי עם כל הצדדים.
ראשית חכמה הגדרת את הבעיה בתבונה רבה וזה כבר חצי מהפתרון.
חשוב מאוד שאישך יבין שלאחר הנישואין הוא ואת עומדים ביחד מול ההורים, ושניכם כזוג קובעים לעצמכם את הכללים המתאימים לכם, או מביעים את הסכמתכם או אי-הסכמתכם לגבי דעה שהביעו ההורים.
מאידך, כיון שזה עלול לפגוע בשלום-בית, במקרה המסוים שלך, לא את הכתובת לומר לו דברים אלו.
עליך לדעת איזו דמות משפיעה על בעלך והוא שומע לדבריה, ואל אדם זה לכו שניכם כזוג, כדי להתיעץ על כל הענין. יתכן מאוד שתצטרכי לשכנע את בעלך להסכים לצעד הזה אך אם תעשי-זאת בחכמה, מתוך בקשה והערכה רבה אליו, ולא מתוך תלונה והתנשאות, סביר להניח שהוא ישתכנע ללכת איתך.
הדמות שאיתה תתייעצו צריכה להיות מקובלת על אישך. אולי איזה דוד חכם שבעלך נשמע לו. אולי הרב שלכם כזוג, ראש-הישיבה של בעלך, או רב היישוב וכדומה.
מלבד התהליך שאישך צריך לעבור, להגיע להבנה שלאחר הנישואין חשוב מאוד וחובה עליו לכבד את הוריו אך אשתו ודעותיה ו\או דיעותיכם חשובים יותר, גם את צריכה כמובן לעבוד על כמה דברים חשובים. עליך לזכור תמיד שמטרת ההורים היא לעשות טוב לילדיהם. על-פי רוב הורים דואגים לילדיהם רוצים בשבילם את הטוב ביותר, וכך גם הורי בעלך.גם כשהדברים מקשים על הזוג או מאוד מאוד מעצבנים\מכעיסים לרוב הם אינם מודעים לתוצאות הלא-נעימות של התנהגותם\דבריהם. כשאנו יודעים את הסוד שבד"כ מטרתם לטובה, (לפי המושגים שלהם)בידינו האפשרות לבחור. האם כשיגידו את העצות נקבל אותן כבקורת, או האם נתייחס לדבריהם מתוך כבוד רב והבנה, נודה על העצה הטובה אךנגיד בנועם וללא רגש של כעס שלי מתאים עכשיו לעשות כך וכך.
מותר לומר אני עוד לא בשלנית מוצלחת כמוך, עוד לא מאורגנת ומסודרת כמוך וכד', אך בטח במשך הזמן אלמד. חשוב לקבל את דבריהם בהבנה ובאהבה רבה ואז בעדינות להציב את הגבולות המתאימים לכם כזוג.
בהצלחה!
.