שאלה
בתי (22)החליטה להיות חילונית ומצהירה זאת במילים ובהתנהגויות למרות היותינו כולל הילדים הבוגרים משפחה דתית, התנהגותה הפכה לפרובקטיבית וכן לבושה הלא צנוע מפריע לי מאד.
עובדת בחברה חילונית אשר נפגשים גם לבילויים משותפים. חברותיה הדתיות לשמחתי מקושרות, מבקרות אצלה בשבתות בהיותה בבית. בוחרת לבלות את השבת אצל חברותיה הפחות דתיות - אחת לחודש בערך. בהיותה בבית היא נאלצת להתנהג כמנהג הבית. כיצד עלי להתנהג איתה ללא מריבות
ברצוני שתשאר כמה שניתן בבית ולא תחפש מפלט ...אם מודאגת ומיואשת. למדה בבתי ספר דתיים, שנת שירות וגרה בסביבה דתית (לא לחוצה)
תודה
תשובה
שלום רב.
שאלתך נוגעת ללב, וחשתי את הקושי שאת מצויה בו - הן בגלל התנהגותה של הבת (והכאב הנלווה על כך) והן בגלל הרצון לשמור עליה כחלק מהבית, ומתוך האהבה שאת חשה כלפיה.
קשה לי לענות על שאלה זו בצורה מלאה מכיוון שכל מקרה צריך להיבחן לגופו, ואינני מכירך, ומה גם שביתי הגדולה עוד לא בת 11...
בכל זאת, אנסה לסרטט קווים ראשוניים להתייחסות, ואולי הגולשים שהינם בעלי ניסיון (כהורים או כילדים...) יוכלו לסייע לנו.
הנחת היסוד היא שהילדה היא אדם בוגר ועצמאי, והיא מקבלת את החלטותיה אודות חייה לבד ובבחירתה.
ממילא אין מקום למחשבות על כפיה או הפעלת כח מסוגים שונים, לא במישור המהותי ולא כצעד טקטי.
לטעמי, נסיונות שכנוע או 'חיזוק' יכולים לפעמים ליצור התנגדות גדולה יותר. אכן ישנם מקרים בהם התנהגות 'חילונית' של הילדים מזמינה הסברים ושיחות עומק, אך במקרים רבים אחרים נסיונות אלו לא יועילו ואף עלולים להחריף את הניכור.
מה שנכון לעשות, לעניות דעתי, והדבר נכון מבחינה מהותית, הוא להמשיך ולאהוב את הילדה, ולבטא את האהבה הזו. להמשיך ולכבד אותה, לראות בה את הנקודות הטובות שיש, לפרגן לה על החלטות ערכיות וטובות שהיא עושה, לא להתמקד בנקודות המחלוקת.
נראה לי שצעדים כאלו יכולים לשמור על המקום שלה בבית ובלבכם, ולאפשר לה לשמר את הגשר שאולי יום אחד היא תרצה לפסוע עליו, בדרכה שלה, חזרה. אך גם ללא הציפיה הזו, ההתנהגות הזו נראית לי הנכונה והאמיתית. לקבל אותה כמו שהיא, ולאהוב אותה.
במקרים רבים עצם ההתנהגות ה'חילונית' והפרובוקטיבית עאכ"ו, מהווה סוג של ניסיון לקבל התייחסות ותשומת לב. יש כאן צורך לבטא ייחודיות ועצמאות, ולעיתים גם ביטוי לתחושות לא קלות ביחס לעולם הדתי וחולייו (שבד"כ מודחקים ומוסתרים על ידינו...). יחס מכבד ואוהב יכול לרכך את השבר שעלול לצמוח מתחשוות אלו, ולתת מקום לילדה להיות ייחודית ומקורית בתוך העולם הדתי - ומי יודע, גם לקדם אותו בהבאת זוית הסתכלות רעננה ומשוחררת עליו עצמו.
לצד אלו, אם ישנם דברים שפוגעים ומפריעים לך, נראה לי שבמערכת יחסים תקינה נכון לדבר עליהם. אדם מבוגר יודע שהעולם מורכב, ושעליו למצוא איזונים בין רצונותיו לבין רצונות אלו שסובבים אותו.
אני מקווה שסייעתי במשהו, על אף שכאמור לעיל אני מרגיש מעט לא בנוח ביומרה...
כל טוב
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם