שאלה
בס"ד ובהשתדלותינו
שלום כבוד הרב,
אני בכיתה י"א.. יש לי חברה שיש לה אפילפסיה די קלה אבל זה גורם לה להתנהגות שהיא קצת יוצאת דופן ואדישה.. לצורך העניין אקרא לה ציפי
אני לומדת באולפנה.. והחברות בכיתה לא ממש מתחברות עם ציפי, וזה נובע מכמה סיבות לדעתי..
א. השיחה איתה די יבשה.. כלומר, האדישות והעייפות שבה היא מדברת..
ב. היא נוטה לספר על מקרים שקרו לה.. שהם די מופרכים... בעיקר בכמות הסיפורים שהיא מספרת.. שלפעמים אף אינם נשמעים הגיוניים בכלל.. (וזה מרחיק ממנה בנות..)
העניין הוא כזה.. הדיבור שלי עם ציפי הוא די טוב.. נראה לי שהיא מרגישה בנח לדבר איתי.. אבל הבעיה היא שגם לי הסיפורים נמשכים.. וזה ממש מפריע לי אי הידיעה הזאת אם היא משקרת או לא.. וזה ממש מפריע לי לפתח איתה נושא שיחה רציני...
דבר שני, ניסיתי לחשוב באיזו דרך אוכל לעזור לה להשתלב בכיתה.. למרות שהיא לא חדשה- עדין, היא קצת בחוץ...
וזה לא אמור להיות כך... מה אני יכולה לעשות בלי שיפגע בה או בלי לגרום לרכילות או לשון הרע..?
תשובה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם