התנדבות במד"א וילדון שהתאהב בי

שלום לך יקרה,

אני רוצה להתייחס תחילה להתנדבות / שירות במקום שמזמן התמודדות רוחנית. לעניות דעתי, צריך לבחון היטב האם מתאים לשרת במקום כזה ואם מחליטים שכן ונוכחים לראות שקיימת בכל זאת השפעה שלילית, צריך לחשוב איך אני מגן על עצמי.
לעתים הדבר יהיה כרוך לחלוטין בהפסקת ההתנדבות ובחירת מקום ראוי יותר (או אם מדובר בשירות לאומי - לעבור למסגרת אחרת, כמובן תוך התייעצות). אם בכל זאת בוחרים להמשיך, חייבים כאמור למצוא את הדרך שתסייע לי כמה שפחות להפגש עם התמודדויות שמזמנות לי התדרדרות רוחנית ולהעמיד לי סייגים וגם לאחרים שאני עובדת מולם.
לצורך העניין, למשל - לא להיות במשמרות לילה, לא להסכים לייחוד, לא להסכים לשיחות בנושאים אינטימיים או בשפה זולה או לחלופין למעט בשיחות שאינן "מקצועיות" וכו´.

לצערי, לא בכדי, במקומות כמו מד"א, משטרה, בתי משפט וכיו"ב, בדרך כלל לא משרתות בשירות לאומי בנות שהקפדה דתית והלכתית חשובה עבורן. בנוסף, גם גדולי ישראל שתומכים בשירות לאומי ורואים בו דבר מבורך מבקשים מן הבנות לברר תחילה האם המקום ראוי לשירות של בת דתית. כל שכן, כשמדובר בהתנדבות שאינה במסגרת שירות.

אני לא פוסלת חלילה התנדבות במקומות כאלה, אך אני חושבת שהם יותר מתאימים לבנים או לבנות שאינן דתיות. בת דתית צריכה לשאוף לשרת ולהתנדב במקומות שהולמים את רוח ההלכה יחד עם מקום שצרכיו הולמים את יכולותיה ורצונה.

את לצערי מעידה על עצמך שהגעת לשם עם גבולות מסוימים ולאט לאט - וחשוב שתדעי, באופן טבעי - את מתחילה להגמיש אותם. אני סבורה שעצם המודעות לכך חשובה ואם הדבר מפריע לך את צריכה לחשוב עם עצמך ובהמשך להחליט מה את עושה כנגד זה - איך את מחזירה (במידה ובכך את מעוניינת) את הגבולות בחזרה, בהנחה שאת בוחרת להמשיך שם (ויודעת מה, הגמשה של גבולות היא רלונטית גם לתחומים אחרים אז בגדול החשיבה עם עצמך תהיה רלונטית גם אם תחליטי לבחור מקום התנדבות חדש ובתחומים נוספים בחיים בהם תפגשי בשאלה זו).

ברור שבהתחלה מעט קשה ומצריך להתמודד מחדש עם תגובות של החברה שהתרגלה אלינו במצב היותר ´גמיש´ ופחות ´מקפיד´. אבל אם את לא סוטה ממה שאת מציבה לעצמך, גם החברה לומדת להתרגל עם הזמן.


וכעת, לדבר שבשמו פנית לחברים להתייעצות -
ההתנהגות של הנער כלפייך מאד טבעית ומאפיינת את בני הנעורים.
אני חושבת שעצם ההסתכלות שלך עליו כעל אח קטן מזמנת סכנה בכך שאת קצת "מכשירה את השרץ". למה הכוונה? את עלולה לומר לעצמך מאחר ואני אוהבת אותו כאח קטן, אני מוכנה לקבל מצידו התנהגות כלפיי שהיא גבולית בנושא ההלכתית, בדומה לכך שיש דברים שמותר לעשות בין אחים ולא עם בני דודים או אדם זר. אם אני ממשיכה לראות בו "אח קטן" ולא נער רגיל אז אני עשויה בהמשך להסכים לכך שידבר אליי בצורה מסוימת או לגעת בי נגיעות "תמימות" וכו´.
אך, אם תחליטי עם עצמך שגם אם יש לך חיבה אליו, את ממשיכה להתנהג עמו כמו שההלכה מצפה מאתנו להתנהג עם בן המין השני שהוא לא קרוב משפחה מדרגה ראשונה ושאת מסוגלת גם לעמוד על שלך ולא להתפשר בעניין הזה, הוא יקבל בסופו של דבר את ההתנהגות הזאת, גם במחיר שבהתחלה אולי הוא יחשוב שאת קשוחה או ש"השתגעת".
אני חושבת שאנשים נוטים מאד להעריך אנשים אחרים בסביבתם כשהם נוכחים לראות שהם עומדים על עקרונותיהם.


יקירתי, יש לך את הכוח לעמוד על מה שחשוב לך. את רק צריכה לשדר זאת קודם כל לעצמך ואחר כך להאיר חזרה אל העולם.
אשרייך על הרצון הטוב שיש בך להיטיב, על הנכונות לסייע ולתרום לחברה. לכי בכוחך זה והושיעי.

מאחלת לך שתכירי בכוחותייך ובעוצמותייך, תאמיני ברצון שלך לבנות ולהבנות ושדרכך תהיה זרועה ברכה, שמחה ואור.


כל טוב ובהצלחה רבה בדרכך,
ואם תרגישי צורך להמשיך להתייעץ, את מוזמנת לכתוב לי למייל:
נעמה
naamonet81@gmail.com