שאלה
שלום רב,
ביתנו הבכורה בכתה י'.מדריכה בעזרא ונחשבת נערה איכותית מאד. לאחרונה,תוך חיטוט מקרי בניירותיה גיליתי מכתב בו היא מתארת נסיעה בשעת לילה מאוחרת עם חברה בטרמפים ליישוב די מרוחק.לנו סיפרה שהיא ישנה אצל אותה חברה.היא יודעת שאנו אוסרים עליה נסיעה בטרמפים בכל שעה ביום קו"ח בלילה.מאז אנחנו מאד מודאגים וגם די נתונים בהלם ,כיצד עשתה מעשה נועז כזה?ואיפה הגבולות?ומה תעשה מחר?אנחנו מאד מתלבטים איך להעלות את הדבר בפניה,שהרי נתגלה בדרך לא ראויה.אנחנו חוששים מאיבוד האמון בשני הכיוונים,אבל מצד שני חשוב לנו מאד ללבן איתה סוגיה זו. מה עושים?
נודה לך על תשובתך בהקדם.(שאלה זו נשלחת בשנית מאחר ולא קיבלנו תשובה)
בכבוד רב,
ההורים המודאגים.
תשובה
שלומות
אני מרגיש את דאגתכם גם בשל היותי אב לבת בגילאים דומים, ראשית אם אתם שומרים זאת בלבכם , אני מציע לך למצוא את ההזדמנות בה תספרי לבת את האמת .
תאמרי לה שבמקרה נתקלת בפתק, שלא היית צריכה להתקל בו, ואת מתנצלת על כך, אבל לגופו של עניין - ראית מה שראית .
השתדלי לספר לה זאת כפי שארע באמת , מצאי את הזמן המתאים , האוירה הנכונה.
בשיחה תנסי להסביר לבת שמה שעומד למבחן זה לא אם היא נוסעת בטרצפים או לא אלא שאלת האמון.
כל היסוד של הבית הוא האמון בתוך המשפחה , תאמרו לה שאתם מוכנים לקבל אותה , לשמוע ממנה , להתווכח, לא להסכים אבל העיקר הוא - האמון, השיח ההדדי.
לענ"ד יש לבחון זאת לעומק ולהגדיר את הבעיה בבית בנוגע להסתרה , להדחקה. אני משוכנע שאתם צריכים לבחון מה אתם משדרים ומבטאים כלפיה שגורם לה לנהוג כך.
רק אחרי שתשוחחו ותגדירו מחדש את האמון כגורם מרכזי בבית שלכם , תוכלו לעבור לשוחח על טרמפים ושאר דברים מסוכנים.
בברכה
שי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם