שאלה
שלום לכבוד הרב.
ברצוני לשאול את הרב שאלה שאני מהרהר בה זמן מה.
אני ב"ה עוד מעט בן 20 וב"ה משרת כרגע בצבא. כמו רבים מעמ"י גם אני נפלתי רבות בפגם הברית על כל הסעיפים הקשורים בכך, שמירת העיניים, אינטרנט, וכו'.
גם אני כמו כולם עברתי את השלבים השונים בהתמודדות, החל מהייאוש הגדול ועד לשביבי התקווה, עד שלבסוף בתחילת שנת י"ב ב"ה התחלתי להתקדם.
ההתקדמות הזו כפי שאני רואה אותה, נבעה לא מעט מקריאה בזמנו של הרבה תשובות של רבנים, שהמכנה המשותף לכולם כפי שהבנתי ואני מבין זאת היום הוא, שההתמודדות עם יצר העריות איננה נקודתית, קרי רק ההימנעות הספציפית מפגם הברית, אלא היא התמודדות בכלל בכל מישורי החיים, דהיינו להגביר קדושה, למצוא את כח היצירה שבנו, ובכלל להגביר חיים ולגלות את חיינו האמיתיים, וממילא ההתמודדות עם היצר לא נעשית פשוטה יותר, אך כאשר מבינים את כל התהליכים וכל המגמות של העיניין הזה (ע"פ דברי ר' צדוק, הרב קוק זצ"ל, וכו') אזי ישנם יותר כוחות להתמודד.
ב"ה היום לאחר שזכיתי בסייעתא דישמייא לגלות את עולמי ואת הקשר לתורה, עדיין קיימת ההתמודדות הזו ולאו דווקא בצורה פחותה.
אמנם, היום הקשר עם ישיבה, וכן הצבא (שבחרתי ללכת ליחידה שההתמודדות הרוחנית בה לא פשוטה מבחינת האוכלוסייה שלה-יחידה עורפית) עם השליחות שבו, כל אלו ממלאים את חיי כעת. ואולם היות ואני עדיין נופל בברית (אמנם בתדירות נמוכה יותר ב"ה אך עדיין נופל) מנקרת בי השאלה הבאה:
אני לא מרגיש את אותן תחושות יאוש וחידלון כמו לפני מספר שנים מחד, מאידך אינני מרגיש בעוז לאחר הנפילה, את תחושת החרטה והמיאוס שהיו בי. כלומר התחושה הכללית היא שהחטא תופס פחות נפח מחיי.
ושאלתי היא האם זה תהליך נורמלי וטבעי? שהרי החטא עודנו עומד בחומרתו, ושמא אני זה שקהו חושיו לחטא וזה הפך לי להרגל, או שמא לאחר ב"ה שנים של התמודדות ותחושה של מציאת הדרך האמיתית, אזי החטא תפס פרורפורציות נכונות, וההתמודדות כעת היא באמת נקודתית (אם אפשר לקרוא לה כך) כיוון שאני בשלב מתקדם של תשובה ותיקון ב"ה (אם לנסח זאת כך)?
בקיצור, נורמלי שאני פחות מיואש ומדוכא, או שלא?
מקווה שהשאלה ברורה על אף הניסוח הארוך והמסורבל.
תודה מראש!
תשובה
בסד
שלום רב.
אין לנו להשלים עם העבירה כלל ועיקר.
מצד שני אין לנו ליפול חס ושלום ליאוש..
אדרבא ,אתה יכול ברוך השם להתפנות לטפל ולעלות במעלות התורה והמידות למעלה מבלי לפילו ליאוש.עתה תגובתך לעצמך תהיה ענינית.
עתה תוכל באמת לחשוב ,מי אתה?מה מקומו של היצר הבהמי בך?
כי האדם הוא היצור היחיד בעולם היכול להתמודד בהצלחה עם היצר שלו בעצמו..מתוך אמון בעצמו.
ומתוך הבנה לגודל נשמתו.
רק מתוך לימוד יומי של תורה והלכות בכל יום ובכל מצב ,תוכל להתמודד בהצלחה עם היצר הקטן והחכם.
כי המאור של הלימוד יעמיד אותך באור נכון מולו.
ישר כח גדול על העבודה והמאמץ שהביא אותך עד לנקודה זו.
ועתה לעבודה בשמחה והרבה תפילה .ויהי רצון שתצליח.
בברכה