התמודדות עם מוות של קרובים

שלום וברכה.
כאב לי לשמוע על האובדן שלך, ואני משתתפת בצערך. כאב לי גם לשמוע על האובדן של החניך שלך. אני גם איבדתי שני אנשים קרובים לי.אומנם לא קרובי משפחה אבל שתי חברות טובות, אחת חברה מאוד טובה שגם הדריכה אותי 4 וחצי שנים, ואחת שכנה שלי שהייתי כמו בת בית אצלה, וממש אהבתי אותה. אומנם האובדן שלי הוא לא כזה קרוב, אך הוא אובדן מספיק קרוב בכדי לתאר לעצמי את התחושות שעוברות לך ולחניך שלך בראש....
לעניין שאלתך, אני חושבת שדוקא מהנקודה ממנה אתה בא יש לך כל כך הרבה מה להגיד לו וזה כל כך חשוב שהוא ימצא אוזן קשבת אצל משהו שמסוגל להבין את תחושותיו. ותחושות כאלה רק אדם שאיבד משהו קרוב יכול להבין.
לכן, מה שאני מציעה לך לעשות זה שני דברים. אך, הם תלוי רק ברצון שלך. בכוונה אני אומרת רצון ולא יכולת, כי אני חושבת שאתה מסוגל לזה!
המלצתי הראשונה, היא לקחת את אותו חניך לשיחה. תשב איתו ותדבר איתו בארבע עיניים..תספר לו את הסיפור שלך ואת הרגשותיך אחרי המקרה. גם אם אתה עדין חלש באמונה ואתה מתקשה עם המקרה שלך, מותר לך!! גם אתה בן אדם! זה טבעי ולגטימי שלא תתגבר על מקרה כזה. אבל, למרות הקושי שלך אתה ממשיך, אתה מדריך ואני מניחה שאתה גם לומד, ומסתובב עם חברים וכו'... ז"א שיש לך חיים משלך למרות הקושי. וזה מה שאתה צריך להראות לו. אתה צריך להראות לו שקשה לך, ועדין קשה לך, אבל החיים ממשיכים ואתה ממשיך איתם. עם כל הכאב, הצער והקושי, חייבים להמשיך. אני חושבת שמהנקודה שלך זה ישמע כל כך אמיתי וחזק ואני בטוחה שמילים כאלה יחזקו אותו ואותך.
המלצתי השניה, וזה רק אם תרצה, לערוך שיחה עם כל החניכים. זה תלוי בגיל שלהם וביכולת שלהם לקבל דברים כאלה. אני לא מכירה אותם, לכן אם אתה חושב שזה מתאים מבחינת גילך ויכולת קבלה, זה ממש מומלץ.
צריך לחשוב על מסר להעביר את הדברים האלה, אבל כדאי לחשוב על איזשהו סיפור, או על דילמה אמונית, ולקשר את זה לסיפור שלך. חשוב שתספר להם מה קרה לך, ותראה להם שהינה אתה כאן, שהעולם לא עצר. אם תוכל לקשר את זה לנושא אמוני , מה טוב. ואם לא אפשר לקשר את זה למשמעות החיים, לצורך לנצל כל דקה כמו שצריך (ובהקשר לחופש הגדול זה יכול להיות טוב מאוד...) בקיצור, צריך לחשוב על נושא מסוים וכחלק מהפעולה תספר להם... כמובן שזה רק אם אתה מרגיש שאתה מסוגל לעמוד ולספר להם את הסיפור. זה תלוי בך. צריך המון כוחות לזה! אני חושבת שיש לך אותם, אבל זה כבר תלוי בך.. אם תצטרך עזרה ביצירת הפעולה, אני אשמח לעזור. אני חושבת שמהלך כזה כל כך יאחד אותך עם השבט, ואת השבט עצמו וזה רק יכול לתרום להם כי אלו דברים שמשפיעים. כמובן שצריך מאוד להיזהר שאותה שיחה לא חס ושלום תפגע בהם, ותהפוך אותם חלילה לאנשים לא מאמינים כי נוצר אצלם משבר,אבל אני חושבת שאתה תמצא את הדרך להעביר זאת בצורה טובה.
נקודה אחרונה שאני רוצה להתייחס אליה- כתבת שאתה עצמך לא מספיק חזק באמונה- אני ממש ממליצה לך לא להזניח את זה!!! אם יש לך שאלות- תשאל! אפילו את השאלות הכי נוקבות! זה כל כך חשוב לבנות את האמונה, ודוקא עכשיו! דוקא מהמקום שלך, נוצרת האמונה הכי גדולה!! אל תזניח את זה, תקרא, תעמיק, תשמע שיעורים, תשאל רבנים או אנשים שאתה מכיר, תדבר על הנושא, תוציא את זה החוצה. זה חלק כל כך חשוב בהתמודדות!! באמת!!
זה שקשה לך להתמודד עם זה, רק מראה עד כמה אתה בן אדם. אותם אנשים שאיבדו את יקיריהם וממשיכים לחיות, זה לא כי הם שכחו חלילה את אותם יקירים. להיפך! זה כי הם חיים אותם כל יום!! הם מנציחים את אותם אנשים בדרך החיים שלהם! וזו הדרך הטובה והבונה ביותר להנציח אדם קרוב.
אני מקווה שעזרתי במקצת. אשמח לשמוע מה החלטת בסופו של דבר.
אם תשובתי עזרה וגם אם לא, על כל שאלה זו או אחרת, אני כאן.
אור וטוב,
הרבה כוח ואמונה,
טל.
tlalosh@shoresh.org.il

לשואל - ראה גם:
על מה להתפלל אחרי שסבא שלי נפטר? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=50541
אני דואגת לאבא שלי שנפטר: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=47381
אחותי לא מצליחה להתמודד עם מוות של חברות: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=61471