התמודדות עם לחץ חברתי

בס"ד
שלום, יקרה!
מה שלומך?

תיארת במכתב שלך התלבטות לא פשוטה. אכן, מאד קשה ללמוד בכיתה שבה הלחץ החברתי מושך ל"מטה" מבחינה דתית והבנות לא משדרות את אותם המסרים, ואינן פועלות על פי אותם הערכים שחשובים לך.

יהיה לי קצת קשה לענות לך כי אני לא מכירה את האופי שלך ואפילו לא יודעת באיזו כיתה את או באיזה בית-ספר. ובכלל, אני לא מתכוונת להכריע במקומך בשאלה הזו, בסופו של דבר זו החלטה שלך. אני רק אנסה להאיר כמה נקודות שאולי חשבת עליהן כבר ואולי לא ולסדר את המחשבות בראש. אני מקווה שמה שאכתוב יתאים לך.

בעצם במכתב שלך אפשר למצוא סיבות לכאן ולכאן. מצד אחד, ייתכן והמעבר יחזק אותך, יעשה לך יותר נעים בכיתה, ואת כמעט בטוחה שאת רוצה בו. מצד שני, הסיבות למה לא לעבור, לפי מה שכתבת, הן גם מצד ההתחשבות בחברה שלא תוכל לעבור, ומעבר עלול להשאיר אותה לבד ב"מערכה" וגם מצד החששות הרגילים במעבר למקום חדש.

לפני שאת מחליטה החלטה חשובה כזו, כדאי להביא בחשבון עוד כמה דברים. דבר ראשון, שבי עם עצמך ותבררי האם באמת הכיתה המקבילה היא כיתה תורנית יותר ובאמת יהיה לך שם טוב יותר מאשר בכיתתך הנוכחית או שהכלל: "הדשא של השכן ירוק יותר" תקף גם כאן. לפעמים אנחנו נמצאים בתוך איזה שהוא קושי או ניסיון ולכן אנחנו מטפחים כל מיני דמיונות יפים על מקומות אחרים שבהם יכול להיות לנו קל ונעים יותר. זה מאד נורמלי! אני גם לא אומרת חלילה שזה המצב כאן, אבל כדאי להיזהר לא לעשות החלטות פזיזות בלי לבדוק לעומק את הדברים.

ואחרי שהחלטת שבאמת שם יהיה טוב יותר, כדאי לבדוק גם מצד הכיתה הנוכחית. מה מידת ההשפעה שיש לך בה כרגע? לפעמים עצם הנוכחות של בת שרמתה התורנית גבוהה בכיתה, גם אם היא לא מרגישה שהיא מאד משנה את הכיתה, משפיעה על הבנות לטובה. תצטרכי לשקול עם עצמך האם האפשרות להישאר בכיתה היא הקרבה גדולה מדי, האם את בנויה לאפשרות כזו בכלל או שהיא לגמרי לא רלוונטית. יכול להיות שהנזק שייגרם לך משהייה בה, גדול בהרבה מהתרומה שלך. ויכול להיות גם שלא... וזהו הדבר הבא שצריך לבדוק -

הקב"ה שולח לנו בחיים מצבים שלא תמיד קל להתמודד איתם. עלינו מוטלת הבחירה איך להגיב לכל מאורע. אחת מהדרכים להתמודד עם מצב מסוים היא להחליט לעבור למקום אחר, לדוגמא במקרה שתיארת. אבל... הגבול בין צורת ההתמודדות של מעבר לבין בריחה הוא מאד דק, ואני אסביר. המעבר לכיתה אחרת עכשיו יכול לנבוע משני מניעים - האחד הוא הרצון לברוח מההתמודדות עם הבנות ועם מצבים קשים בכיתה, והשני הוא, לאחר ששקלת בכובד ראש את כל האפשרויות, החלטה שכך נכון יהיה יותר לנהוג ושאין דרך טובה יותר ממעבר. אנחנו שואפים לפעול רק מתוך המניע השני...

כשהייתי בכיתה ה' או ו' רציתי לעבור לבי"ס אחר. אני זוכרת שכשביקשתי מההורים שלי לעבור, ישב איתי אבי היקר ואמר לי משפט שאני זוכרת טוב עד היום: ["לא בורחים מהתמודדות!"] שלא תביני חלילה לא נכון, אני הלכתי לראות את בי"הס האחר וניתנה לי האפשרות לבחור, אבל לפני הכל, נקודת המוצא היא שאנחנו לא בורחים. ישבנו ושקלנו ברצינות את כל האפשרויות, את כל ההשלכות של מעבר ושל הישארות בכיתה, ורק לאחר שהגענו למסקנה שצריך לחשוב ברצינות על מעבר, קמנו ועשינו מעשה.
אז ננסה לסכם את כל מה שאמרנו. צריך לבדוק בכובד ראש אם אכן הכיתה השנייה מתאימה לך יותר, מה מידת ההשפעה שלך בכיתה הנוכחית ואת ההשלכות של המעבר. את כל אלו לשקול בהיגיון ובנחת ולהיזהר מהחלטות חפוזות.

וכמובן, נוספים גם השיקולים שאת כתבת. אמנם, נראה לי שהחששות ממעבר למקום חדש לא צריכים להיות שיקול כי אם נכון לעבור, את תצליחי בעז"ה להתגבר עליהם. ובכל זאת אפשר להכניס גם אותם לרשימה...

דבר אחרון, אני חושבת שכדאי לך מאד להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך ואת הכיתה, אם זו המורה ואם אלו ההורים או כל דמות אחרת שאת מעריכה ושנוח לך לשאול אותה לדעתה. לפעמים מישהו מבחוץ יכול לראות דברים, שלך, מתוך הקושי קשה לראות.

יקרה, אני מקווה שהצלחתי לעזור, ולו במעט, לסדר את המחשבות בראש. את מוזמנת בשמחה להגיב, להעיר ולהוסיף כאוות נפשך אלי.
ברכה והצלחה, בהחלטה הקרובה ובכלל!
שולמית.

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!