שאלה
שלום
למען האמת אני אני כותב פה יותר מתוך צורך של פריקה מאשר מתוך אמונה אמיתית שיש מענה הולם, אך אולי...
אני אדם נשוי.
מאושר.
האמת שיש עוד מקום רב לשיפור בנושא חיי האישות, אך עדיין מקווה לטוב (אחרי 7 שנים..)
אני מסתכל מסביב.
הרבה הרבה יותר מדי.
ברור לי שאיני "ילד טוב" ואינני מתנהג בסדר, אך העולם (ליתר דיוק, העלמות..) שסובב אותי מפתה אותי בצורה קשה ביותר.
אני פחדן ועל כן אני לא כל כך חושש שאבוא לידי קשר אסור ממש אך לעיתים זה לא נראה לי כל כך רחוק.
אני נמשך לאשתי, שלא תטעו, אך התחתנתי איתה לא בגלל שהיא היתה נראית לי היצור הכי מיני והכי מושך עלי אדמות (גם לא ההפך, מצד שני- היא בחורה "סטנדרטית" מבחינה חיצונית, עד כמה שאפשר לומר דבר כזה) אלא בגלל שהקשר ביננו היה מעולה והאמנתי שיהיה לי טוב איתה.
ואכן צדקתי. טוב לי. ואפילו בפרמטרים החיצוניים חלה השתפרות ( השנים עשו לה טוב, התרגלתי, היא למדה מה אני אוהב וכד').
ועדין על אף שפת בסלי, כל כך הרבה מסביב קורץ.
כן, אני כבר מוכן לשלל התשובות של:
1.יופי זה סובייקטיבי. פעם שמן היה נחשב ליפה וכד'
2.תדאג שתהיה עסוק. השעמום והזמן הפנוי מובילים למקומות לא רצויים.
וכן על זו הדרך...
אז לא.לא עוזר לי שיופי הוא עניין סובייקטיבי, אני נצוך בתוך חברה ובתוך עולם והשקפות בסיסיות שאתה גדל עמן הן לא משהו שאפשר לנףנף אותו בקלות. (ואותו אחד שיתחתן עם בחורה שיש לה זקן ואין לה אף אבל מתוך הקשר הנפשי העמוק שלו הוא יראה בה הבחורה היפה בעולם- אני מאד אעריך אותו אך לא רואה את עצמי מסוגל לכך.
ולא, מילוי הזמן שלי עד כמה שאפשר איננו פותר את הבעיה. זה אמנם עוזר, מצמצם ולעיתים מעלים את הקושי אך זה לא פתרון אמיתי וגם לא מעשי לאורך זמן ובכל מצב.
אני באמת לא יודע מה לעשות. אולי אני מיועד להיות גדול עולם ועל כן יצרי כה גדול?! (בחינת "כל הגדול מחבירו..).
לא יודע. באמת לא יודע איך אפשר להתמודד עם יצר כה חזק בעולם כה פרוץ.
כל טוב.
תשובה
שלום וברכה
מה שאתה מתאר הוא עובדה ברורה מאוד – אתה אדם בריא בנפשך, שאוהב דברים יפים, ואוהב אסתטיקה, ולא עיוור. כידוע לך, היו גם תנאים שהיו מודעים מאוד ליופי הנשי. הגמרא מספרת: "מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה על גבי מעלה בהר הבית וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר אמר מה רבו מעשיך ד", ואף שלאחר מכן היא מסבירה כי הוא לא הלך במיוחד להסתכל אלא הדבר היה "בקרן זווית" אנו למדים את המציאות הפשוטה של אדם גם מסיפור זה.
על כן, אתה גם צודק בדחייתך את הטיעון כי יופי הוא מושג סובייקטיבי, או שניתן להתמודד עם מציאות זו רק על ידי התעסקות בעניינים שונים.
אולם,
זו בדיוק ההכרעה הבסיסית של ההלכה – להתנכר ליופי הזה - וזאת בשני מישורים. במישור הראשון במסגרת הברית בינך ובין אשתך. ברית זו של "ודבק באשתו" היא ברית נצח, אשר בין השאר מתמסרת ליהנות מיופי נשי במסגרת הנישואין בלבד. זו המשמעות של קודש – פרישה מדברים יפים כדי להתמסר למהות. "קדושים תהיו – פרושים תהיו". המישור השני הוא בינך ובין א-לוהיך, לאמור: התביעה האישית הפנימית של "ולא תתורו".
זהו מאמץ, שיש בו גם הכרח, אולם גם תועלת מרובה ובניית אישיות עמוקה ושונה. על כן, על אף הקושי יש לשמור על קדושת העיניים, להטות אותן מההתבוננות האקטיבית על נשים אחרות, לראות את כל אשרך – באשתך.
כל טוב ובהצלחה