שאלה
שלום רב!
יש לי כמה בעיות בנוגע לכוונה בתפילה:
1. מאוד קשה לי להתרכז בתפילה; דעתי מוסחת בקלות ובמקום להתרכז בתפילה אני חושבת על דברים אחרים.
2. אני לא יודעת איך מכוונים בתפילה, ועל מה מכוונים. ובכלל, לא רק בתפילה, אלא גם כאשר אני מברכת וכדומה.
3. אני מרגישה יותר מחוברת לריבונו של עולם כאשר אני מדברת איתו מאשר בתפילה, מפני שהתפילה חוזרת על עצמה והופכת לצערי להיות דבר מאוד שיגרתי עבורי. אני לא מתבודדת הרבה, אבל אני מרגישה שהוא תמיד איתי - אני משתדלת להגיד תודה אפילו על הדברים הקטנים ביותר, מבקשת סליחה אם טעיתי ומבקשת ממנו עזרה בלחזור בתשובה. האם זה בסדר? מה עדיף ורצוי?
4. הייתי רוצה להתפלל ואפילו יותר מתפילה אחת ביום, אבל גם עם זה יש לי שתי בעיות: הראשונה היא התמדה והשנייה היא השאלה אם באמת זה כדאי להתפלל אם בכל מקרה אני לא מתכוונת.
מצפה לתשובתכם,
תודה רבה וחג שמח,
אביה.
תשובה
בעז"ה
שלום רב,
לא לחינם אמרו חז"ל "איזוהי עבודה שבלב - זו תפילה". כדי להצליח להתפלל כראוי ולהתחבר לעולה של התפילה דרושה עבודה, ואין זה בא מאליו.
1. ביחס לריכוז בתפילה- המשנה אומרת שחסידים הראשונים היו שוהים שעה קודם התפילה. אמנם לרובנו זמן רב לשהות קודם התפילה כדי לעסוק בהכנה נפשית, אך כדאי ללמוד מכך את העיקרון שיש לעצור קודם התפילה להתבוננות בה, במצבנו, ובהשתדלות להכנס לתוך תודעה של עמידה לפני ה', כדי שנוכל להתפלל כראוי. כאשר האדם עושה מעין 'עצירה' בין שטף החיים לבין תפילתו, כדי להיכנס לתפילה בריכוז, קל יותר להתרכז והדעת מוסחת פחות. נסי לעשות זאת, אני מקווה שתראי בכך ברכה.
2. אין כאן המקום לפרט את כוונת התפילה, מחמת אריכות הדבר, אולם יש ספרים רבים העוסקים בכך, החל מפירוש המילים, שזו הכוונה הפשוטה ביותר (כמו סידור "כוונת הלב" בנוסח עדות המזרח, או סידור "יסוד מלכות" לעדות אשכנז, המפרשים את מילות התפילה), וכן סידורים עם פירושים רעיוניים (עולת ראי'ה של הרב קוק, סידור עם פירוש הרש"ר הירש ועוד) או ספרים המפרשים את התפילה ללא צמידות לסידור ('עבודה שבלב' של שלמה אנגל, נתיב בינה של הרב יעקובסון, הפרק "התפילה" בתוך 13 עלי השושנה של הרב שטיינזלץ ועוד). כדאי לך ללמוד מהם, וכך תעלי אט אט בהבנת הכוונה.
3. שני הדברים כאחד טובים. טוב לחוש את נוכחות ה' ולפנות אליו כחלק משגרת החיים, וטוב להתפלל בכוונה כפי הנוסח הכתוב בסידור, המלמד אותנו לבקש אף על דברים שלא היינו מבקשים מעצמנו.
4. קבלי על עצמך בלא נדר להתפלל. כך בעית ההתמדה לא תאיים עלייך. כמו כן נסי לקבוע לעצמך לימוד בנושא התפילה (מאחד מהספרים שציינתי לעיל, או ממקומוח אחרים. גם באתר של הישיבה יש מאמרים רבים בנושא התפילה), מתוך מגמה לכוון ולהתעלות בתפילתך. אמנם יש מקרים בהם לא חשים התעלות מיוחדת, אך כפי שכתבתי למעלה, התפילה היא עבודה.
בהצלחה רבה!
חגי (המשיב אינו רב).