שאלה
שלום לרב
אני בחור בן 32 ואני יוצא עם מישהי מזה כ-7 חודשים.
מפאת גילי "הנכבד" ברור שיצאתי עם עשרות (אם לא יותר) והקשר הנוכחי הוא הקשר הטוב ביותר שהיה לי בשנים האחרונות (מלבד חברה בגיל 22- שם היתה כנראה אהבת נעורים או משהו בסגנון).
היו שלבים בקשר הנוכחי של ניצני התאהבות ואף היו שלבים של ביטחון "שזה זה" (לפחות מצידי) אך בחודשים האחרונים הקשר "נתקע". אין התקדמות ואף יש ירידות מידי פעם. לפעמים נדמה שאם נתחתן-נחיה טוב ביחד אבל חסרה ההתלהבות שאני מצפה לה מקשר ובעיקר בגלל נסיוני-מחברות עם חברתי הראשונה.יש לציין כי ישנה הערכה וחיבה רבה לחברתי וגם לה כלפי.
אני מתלבט ומתייסר- האם אפשר ללכת לאירוסין ולחתונה בהרגשה כזו או שזה לא מספיק וצריך לחכות לקשר עם יותר אהבה ויותר התלהבות???
אנחנו צריכים לקבל כבר החלטות וקשה לנו מאוד ...
יאיר.
תשובה
ב"ה
שלומות,
כל כך קשה להשיב על שאלה זו ובעיקר לקחת "אחריות" על הכרעה בשאלות אלה. אע"פ כן אני מבקש להאיר כמה הארות:
1. "פיצוצים", התלהבות רומנטית וכו' אינ בהכרח סימן לנישואין. בעיקר אחרי שנים רבות של יציאות. קשה כל כך להתרגש, השגרה והשחיקה והרצון למצוא את שאהבה נפשי גורמים לסוג של הקהיית הרגש הפשוט, הנערי משהו.
2. אין לי ספק שלאהבת נעוריך השלכה גדולה על תחושתך ועליך לפתוח במלחמת שחרור מאותה אהבה נושנה.
3. האם מידותיה טובות? האם היא נעימה? האם היא מעניינת אותך? האם אתה רואה אותה כבת שיחה מעניינת? האם תרצה לשתף אותה במצוקותיך? האם אתה פתוח אליה? האם אתה חש שהיא מבינה אותך, בהעיניים. האם מראה נעים בעיניך? האם אתה חש שהיא זו שתרצה שיגדל את ילדיך?
אם כן - אפילו אם כן, ברוב השאלות: מזל טוב.
להת'
שי