התלבטות בנוגע לשרות לאומי (על חרות ואחריות)

שלום לך,

יישר כח על השאלה היפה.

אני אקדים ואומר, שאני עונה על השאלה, לפי מה שכתבת, מבלי להכיר את המציאות ואותך מקרוב. אני רוצה להפנות את תשומת לבך לנקודה שלא ראיתי במכתב שלך ולעניות דעתי זו הנקודה הכי הכי חשובה.

אני אתחיל בסיפור החביב עלי. חסיד אחד בא לאדמו"ר שלו, ותינה בפניו את צרותיו - אני צריך כך וחסר לי כך ויש לי בעיה כזו. בסוף הדברים, פנה אליו האדמו"ר ואמר - עד כאן אמרת מה שאתה צריך. אבל לא אמרת כלום לגבי מה שצריכים אותך! (הסוף אגב, היה שהחסיד שמע את זה והתעלף).

אני חושב שאת ההתלבטות שלך צריך להציג בצורה הפוכה ממה שאת מתארת. מה יקרה בסניף בלעדייך ומה יקרה באותו מוסד חינוכי בלעדייך. מכל מה שכתבת, יש לי ניחוש טוב שהמוסד יסתדר בלעדייך, אבל הסניף לא, ובטוח אם את לא תהיי שם, המצב הרוחני יהיה יותר גרוע.

אם אכן אני צודק, אז אני לא חושב שיש בכלל תירוץ של 'לא רוצה לקחת את האחריות על זה'. עצם זה שאת יכולה להשפיע זה אומר שהקב"ה הטיל את האחריות לפתחך. אני בטוח שהאחריות כבידה מנשוא, אבל א. הקב"ה יודע למי שהוא שולח משימות. ב. לא עלייך המלאכה לגמור. אם תצליחי להשפיע על חניכה אחת, להתחזק בתורה ומצוות, כבר ודאי שאי אפשר לומר שהשנה מבוזבזת.

אני שב וכותב, שכתבתי מה שנראה לי, אבל ממש כדאי להתיעץ עם עוד אנשים, אולי גם עם רב הישוב, ולשמוע מהם מה דעתם על יכולת ההשפעה והנתינה.

חזקי ואמצי, יישר כח על עבודת הקודש

טוביה
tsbias@actcom.co.il