התלבטות בבחירת מכינה

יונתן שלום.

כל הנושא של קבלת החלטות הוא לא פשוט, ובטח לא בהחלטות שמשפיעות על שנה שלמה. אני תמיד מנסה לערוך איזה מאזן של שיקולים לכאן ולכאן, אבל יוצא שברוב ההחלטות אין איזו הכרעה שכלית ברורה ומה שמוביל אותך בהחלטה היא איזו "תחושת לב" לאחד הכיוונים (שבעצם אתה בוחר בשיקולים שנראים לך יותר חשובים).

אחד מרבותי אמר לי פעם שזה לא מקרי אלא ענין עקרוני, והסיבה היא שבכל ענין שאנחנו פוגשים בחיים יש לא רק את הצדדים הגלויים שאנחנויכולים לתאר ולהבין ולהכניס לתוך שיקולים אלא יש גם מפגש סמוי בלתי אמצעי עם הדבר.
למשל - כשאתה נפגש עם חבר מעבר למילים ופרטי המידע שתחליפו יש רובד יותר נסתר של מידע שנקלט מהבעות פניו ושפת הגוף שלו ויש רובד עוד יותר נסתר של מפגש הנשמות שלכם ושהוא בעצם עיקר המפגש. (בעזרת ה´ כשתתחיל להפגש לקראת נישואין הנקודה הזו מאד חשובה, אבל זו סתם הערה מהצד).
בבואנו להבין ולנתח איזה מפגש שהיה, צריכים איך
שהוא לנסות להיות קשובים גם לרבדים הנסתרים של המפגש - וזה ע´י הקשבה לתחושות הבטן שלנו ולתגובות שהמפגש עורר אצלנו. עד כאן הקדמה עקרונית.

לגבי בחירת מכינה נראה לי ששתי הנקודות שהעלית הם העיקריות - הר´מים והחבר´ה - או יותר נכון האוירה.

לגבי הר´מים - יש כיווני חשיבה וכיווני עמדה שונים בעולם התורה והמעשה וגם סגנונות העברה שונים - חשוב שתשמע שיעורים ותבדוק אם יש לך לפחות קישור בסיסי לשפה, לתוכן, לצורה ועדיף עוד יותר שהם מעוררים בך
מוטיבציה, שאתה שמח לשמוע אותם (זה לא תמיד קיים בהתחלה ובטח במכינה כי לפעמים יש פער בין מאיפה שבאת לעולם הישיבה - אך אם יש זה נפלא).
(ועוד הערה - תדע באופן עקרוני שהרבנים אוהבים
שתלמידים באים לדבר איתם. אולי נראה שהם עסוקים אך אחד מעיקרי הלימוד נעשה בשיחות האישיות ובשאלות הספציפיות על חומר הלימוד.
לשבוש´ים יש ענין נוסף שלר´מים יש אינטרס שירשמו לשנה הבאה)

לגבי החבר´ה נכון שהם יתחלפו אך הרבה פעמים יש אוירה מסוימת שנוצרת בישיבה ואם יש למשל שיעור ב´ שמושכים עוד קצת משנה שעברה אז הם מעבירים אותה). חוץ מזה האוירה גם מעידה לאן הר´מים מכונים ויכולים להוביל גם את המחזור של שנה הבאה. ואתה צריך לחוש את האוירה ולראות אם היא כזו שתעזור לך לפרוח. (יש אנשים שבלי צחוקים בערב לא יהיו מסוגלים ללמוד וכו´ ויש אנשים שיותר מדי פעילויות מסביב יבלבלו אותם).

באותו הקשר אני אענה גם לשאלה האחרונה - אם תמצא מכינה שמעולה לך בצפון, מה טוב. אך אם תרגיש "בינוני" אז כדאי לך לבדוק מכינה יותר דרומה ואז לעשות את השיקול עד כמה חשובה לך הקירבה לבית לעומת ההבדל שאתה מרגיש בין המכינות.
הקירבה לבית היא לא גורם שצריך לזלזל בו - ויש אנשים שצריכים את הקירבה לקן המוכר שלהם.

אחרון חביב - ההורים. הכי טוב בד´כ להיות גלוי איתם. אתה נשמע כבחור רציני וברגע שתקבל החלטה רצינית ושקולה ההורים יכבדו אותה. אולי ינסו לדבר איתך ולהבין את שיקוליך אך אתה כבר נכנס לשלב הבגרות שבו אדם בוחר לו כיוון בחיים. במידה ויפעילו עליך לחץ וכו´ כתוב לי שוב כי זה נושא למכתב נפרד.
בכל מקרה הרצון שלהם לראות את המכינה הוא חיובי ובודאי נובע מתוך דאגה לך ולדעתי דוקא המכינות ברובן מעודדות הכרות עם ההורים - ברוב המכינות היום יש במהלך השנה ולעיתים גם לפניה ימי הורים מאורגנים כך שפאדיחה ודאי אין פה ואדרבה הר´מים עם נסיונם גם במגורים במקום וגם בלימוד התורה יוכלו לעזור להרגיע
חששות של ההורים ולשתף ואולי אף לגייס אותם לתמיכה בענין.
[נושא הטרמפים]: בגדול למכינות ומדרשות שאני מכיר יש או הסעות או תחבורה ציבורית מסודרת (לפחות עד ישוב האב אם זו גבעה ליד ישוב). וההורים שלך אינם הראשונים שעומדים על כך והר´מים מכירים בחשיבות האמיתית של לדאוג לכם להסעה בטוחה ובחשיבות של השקט הנפשי של ההורים. גם מבחינתך ראוי לכבד את בקשת
ההורים - וראוי גם שתדבר איתם שידאגו לך לכסף
לנסיעות לצורך כך (אם זה אפשרי).
(כמובן שבהחלט יכול להיות שבהמלך הלימודים והחיים תקלע למצבים שתצטרך ליסוע בטרמפ ואלה יוצאי דופן שבהם תעשה אתה את השיקול. על קצה המזלג - כיבוד אב ואם לא גורר חובת ציות מוחלטת להם וודאי במקרה הנוגע לחייך שלך ושיגרם לך נזק (להתקע יום באיזה חור וכו´) וכאמור גם טרמפים אפשר לקחת באופן אחראי).
אבל לעיקר ענינך - לגבי הרגעת אמך - נראה לי שהר´מים במכינה יעשו את זה הכי טוב.

מקוה שה´ יאיר עיניך בבחירה ושתזכה ללמוד במקום שירומם אותך ואת כל משפחתך.אם יש עוד שאלות אשמח לשמוע.
אדם
adamn@intermail.co.il